גם גבולות זה עניין לא נעים בינינו... אבל כאמא לחמישה אני יודעת שגם אם הילד בוכה זה לא תמיד כי הוא צריך בטחון הסיבה היא גם לכך שהוא אינו רגיל למצב החדש וזוהי דרכו להתמודד.. אנחנו עומדים לידו כל כמה דקות ומסבירים לו שזה הזמן לישון וזאת המיטה שלו וכו'.. כשילד בן שנתיים לדוגמה ב"גיל ההתבגרות הראשון" הוא צורח ובוכה לא אחת מסיבות שונות וזוהי דרכו להתמרד, אבל אם לכל בכי אנחנו נרוץ ונמלא כמבוקשו אז היכן הגבולות שלנו כהורים? וכידוע הם כל כך חשובים לעצמאותו ובטחונו העצצמי בעתיד של הילד.. לכן, אני מאמינה שהגבולות נבנים כבר בגיל הזה ובעוד יום יומיים כשהוא יתרגל להירדם לבד במיטתו וירכוש ב"ה מיומנות זו, יהיו לו חיים יותר קלים ושלא נדבר על חיינו אנו כזוג וכמשפחה שלא פחות חשובים מכך... אני יודעת שיש היום דרכים רבות ללימוד הרגלי השינה אבל מנסיון שלי השיטה הזאת עובדת!! אז מקווה שיהיה לנו הלילה יותר קל ותודה לכולכן אתן מדהימות!
|
תוכן התגובה:
|