כמו שאת בטח יודעת ובטח קראת, גם אני הייתי בהלם/עצב/הכחשה כשנודע שיש לנו בן שלישי. יכולה לספר לך מהנסיון שלנו שהאהבה לילד עצמו היא גדולה כמו לאחיו מהרגע שהוא נולד, אבל ההריון עצמו עד סופו היה מלווה בתחושת החמצה גדולה מאוד. עד היום לא השלמתי עם העובדה שאין לי בת בבית. שאני היחידה ממין נקבה. לא תמיד זה קל, אבל חיים עם זה. מה שכן, יש התלבטות קשה מאוד אם ללכת על הרביעי ורק בשל העובדה שיש סיכוי של 50% לעוד בן וזו החלטה מאוד לא קלה שאני צריכה לקבל מאוד בקרוב כי שחף כבר בן שנתיים ושבעה חודשים בעוד שבוע. קודם תעברי את ההריון בשלום ובידיים מלאות, אח"כ יגיעו או שלא יגיעו המחשבות על הרביעי/ת.
בהצלחה, חיבוק.
|
תוכן התגובה:
|