|
30/4/2010 19:11
|
ron
|
מאת:
|
|
תודה אבל לא מצליחה להתעודד
|
כותרת:
|
כ"כ קשה לי להודות בתחושות שלי, אני פשוט מתביישת. אבל איבדתי לגמרי את ההתלהבות מהמשך ההריון ויש לי אפילו מחשבות אולי יקרה משהו בבדיקת מי שפיר והלידה לא תצא אל הפועל. ושתבינו, אני יזמתי את כל המהלך הזה של ההריון הרביעי והדבקתי בזה את בעלי וכעת כל הציפייה פשוט התפוגגה.אני מרגישה כאילו אחרים בטח מרחמים עלינו או שמחים לאיד שהנה "נתקענו" עם בן נוסף, כל מיני מחשבות מעוותות כאלו. קשה לי להשלים למרות שאני יודעת שאיזו ברירה יש לי..... אבל התחושה פנימה היא מאד קשה ויש ריקנות גדולה. בכל פעם שאני שומעת סביבי שמישהי בהריון ויש לה בת (יש אצלי במחלקה שתי נשים שנודע להן לאחרונה כי הן נושאות בת שנייה ) אני נעשית ירוקה לגמרי מקנאה ומתמלאת רחמים עצמיים. בכל אופן, תודה על דברי העידוד.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|