שניהם מעולים, כל אחד בסגנון שונה. בכיתה א', לא כ"כ קרא בהם, אלא הלך למדורים שאהב ועקב אחריהם באדיקות (פנד בעיניים ומגילת הזהב בגלילאו למשל), כיום קורא את רוב העיתון. האמת? גם אנחנו נהנים מהם :) הגליונות הישנים נשמרים ולעיתים הגמד מחפש משו ספציפי באחד מהם.
את הגרוסלם פוסט לילדים ראיתי אצל השכנים. השכנה ברגע של כנות טענה שהיא זו שמקלפת את הניילון ולרוב העיתון נזרק ללא קריאה אמיתית מצד שלושת ילדיה (ביסודי בחט"ב ובתיכון). זה בעיקר מכסה את משבצת "אני אפשרתי לילדים שלי לקרוא אנגלית". מבנה העיתון עצמו לא נראה לי מלהיב הוא קצת כמו מעריב לנוער מבחינת התכנים, ואני בספק, אם בעתיד אראה צורך להיות מנויה עליו. אם הענין הוא שימור אנגלית אני חושבת שעדיף מנוי בספריה טובה.
|
תוכן התגובה:
|