|
9/5/2010 07:17
|
צילה
|
מאת:
|
|
גם לי זה קרה
|
כותרת:
|
למרות שלא הגיבו פה, אני יודעת מהסביבה הקרובה לי, שהרבה אמהות עוברות תקופה כזו. אצלי, עד גיל 9 חודשים של בני היה לי מאוד קשה ובגיל 9 חודשים התרגלתי למצב. תנסי לישון כשהוא ישן ולא להעמיס עליך דברים. היתרון של ההנקה שהיא מענה לכל כאב וצורך פיסי שלו. בכל מחלה היה לי הרבה יותר קל להתמודד עם הנקות דחופות מאשר להחזיק על הידיים ולהרגיע.
לפי יועצות הנקה, גם היונקים אינם צריכים לאכול בלילה אחרי גיל 10 חודשים. ניסינו לגמול אותו מהנקת לילה, אך הוא המשיך להתעורר באותה תדירות. למעשה, לא היו לו כלים לחזור לישון לבד.
בגיל שנה ושלוש הרגשנו שהוא בשל ריגשית לתהליך הגמילה. דיברנו איתו והרגלנו אותו להרדם לבד - ללא ידיים, ללא מגע, ללא הנקה. וכל יקיצה בלילה פעלנו כך. הוא בכה. הוא צרח. זה לא היה פשוט. אבל לא עזבנו אותו. היינו לידו וחזרנו על המנטרה :עכשיו לילה, ישנים. עד שהוא הבין שאין בלילה אינטרקציה איתנו וחזר לישון לבד. היום הוא ישן רצוף עד 5 בבוקר. ואז יונק וחוזר לישון.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
