את נוגעת באושיות הזוגיות והאינטימיות, שסקס הוא רק אחד מהמרכיבים שלה.
זוגיות היא עבודה בלתי פוסקת, שיש להפנות לה זמן ופניות רגשית.
לצערי, ואני רואה את זה קורה כל הזמן, כשנולדים הילדים יחד עם אינטנסיביות החיים יותר ויותר קל לוותר על ה'עבודה הזוגית'.
אני לא מזלזלת. חלילה. מאוד קשה אחרי יום עבודה, ויום עבודה עם הילדים, ושעות השינה שמדלדלות, והמחלות של הילדים, ושאר פעילויות, להשאיר גם זמן ליחד שלא לדבר על הלחוד.
אין פתרונות קסם.
כנראה כל זוג מגיע לנקודה הזו.
מה עושים עם זה הלאה? תלוי בכם.
מסתבר שהרבה מאוד זוגות שבסופו של דבר מתגרשים - דווקא אז לומדים לקחת את הזמן האישי, ולבנות זוגיות שניה אחרת ולהשקיע בה באופן שונה.
מסקנה-לא צריך להגיע לכדי גירושים כדי ללמוד לשנות וליישם.
אם את שואלת לפתרונות מעשיים - בייביסיטר, לצאת ושוב להנות מהיחד הזוגי. לקבוע דייט לסקס. ממש ככה - ביומן. זה אולי נראה במבט ראשון כמו משהו מעושה ולא ספונטני, אך ביינינו כמה כבר ספונטניות יש כשהילדים ברקע. ככה מתכוונים לקראת. דואגים להשכיב את הילדים בזמן, לסיים את מטלות הבית, והכי חשוב - לבנות ציפייה והתרגשות.
עוזר גם לפנות מידי פעם בשבתות את הילדים מהבית ולחזור לסקס על שולחן פינת האוכל למשל. אבל זה לא רק מיקום. זו התחושה שאפשר לחזור ולהסתובב ערומים, לאכול מתי שבא, לאהוב מתי שבא, לישון.
|
תוכן התגובה:
|
