הוא אולי יכול להיות בטיפול, להמצא בחדר, אבל אני לא יודעת לגבי ממש לעבוד בו. ממש לבדוק דברים. ממש להתקדם.
מה שאני מבינה בו יותר הוא אימון. באימון בודאות אי אפשר להתאמן אם אתה לא מעוניין. אני זוכרת שבחברה שבה התאמנתי ואימנתי, לנדמרק, היו שואלים אנשים מי מממן להם את הקורס. אם זה לא הם עצמם, היו בודקים טוב טוב שהאדם לא הוכרח להשתתף בקורס בניגוד לרצונו, כתנאי להעסקה או משהו כזה. מי שהוכרח לא היה יכול להשתתף בקורס.
אני יודעת גם שטיפול או עבודה תהליכית של אדם אחד, תמיד משפיעה גם על האדם השני. אני רואה זאת שוב ושוב. במיוחד אם העבודה נוגעת בנושאים של הקשר הזוגי והתקשורת, או בדברים עמוקים שמשפיעים על הקשר. אם התהליך טוב, כמובן. הוא מגיע לתקשורת הזוגית ומגיע לאדם השני. זה כמעט בלתי נמנע! אם כי כמובן שאנחנו לא שולטים בקצב ובפרטים. אבל זה מגיע.
אני מציעה לך לעבוד, ולהשאיר לו את הבחירה מתי ואם ובאיזו שיטה לעבוד. וכמובן שתמיד אפשר לשתף בכך שהיית שמחה אם הוא יעבוד, אבל כמובן שזה כבר ברור.
|
תוכן התגובה:
|
