|
21/6/2010 09:32
|
סוי
|
מאת:
|
|
יקרות,
|
כותרת:
|
אין לי ספק שהדברים שעניתן לי זה מה שהייתי עונה על הודעה דומה. ממש אין ספק. הרבה פעמים כשאני נתקלת באיזו דילמה אני מתכננת לרשום את השאלה כאן בפורום, ועוד לפני שאני מספיקה אני כבר מוצאת את התשובה. אז אולי במקרה הזה מיהרתי מדי.. :-)
אבל - מתוך בליל הדברים שכתבתי כנראה לא הצלחתי להבהיר את הדבר העיקרי שמפריע לי. מה שמפריע לי הוא ההשפעה שנ' מפעילה על הבת שלי, למרות שביתי ממש לא איזו חלשלושה והיא דווקא יודעת לעמוד על שלה, אבל יש קטעים שמגיעים לידי סוג של אלימות אם היא לא עושה את מה שנ' אומרת לה. אין שם ממש מכות אבל יש למשל כמו שסיפרתי לקרוע לה את הציורים שזה סוג של תקיפה, או לשים לה שמיכה על הראש, לחטוף לה, דברים כאלה. הילדה שלוחת רסן. כל הסך הכל הזה והפגישות האינטנסיביות יצרו אצלי איזו תחושה של רתיעה, וזה שמיוזמתי אני גורמת לכך שהן תמשכנה להיות יחד כשיש בעייתיות זה מה שמפריע לי וגורם לי לחשוב שאצטער על כך.
אבל - בשכל אני יודעת שאני לא יכולה לשלוט על כל מי שהיא תתחבר איתו בהווה ובעתיד, ואני גם מנסה להזכיר לעצמי כמה שמחתי שהיא מצאה לעצמה חברה טובה כבר בתחילת השנה כשהיא הגיעה לגן לבד ולא הכירה אף ילד.
וגם לא סיפרתי שיש בנ' מתיקות, נדיבות והאהבה שהיא מרעיפה על הבת שלי גם זה משהו חשוב. וכן - היא גם ילדה מאד מפותחת ורבלית ואינטליגנטית, שזו גם ככל הנראה אחת הסיבות שהן מצאו זו את זו.
כנראה שלא אבקש להפריד. מודה לכן.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
