פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

25/6/2010 18:22 סאלי תדמור מאת: תיארת נהדר כותרת: את מה שגם אני מרגישה בגילנו המופלג של 4, 7.... ביום שבו התחלתי להבין שהם לא יהיו קטנים לנצח - מתביישת להודות שזה היה רק לפני שנה בערך - התחלתי להתענג מהם הרבה יותר. הם מהממים. לפעמים אני סקרנית לגבי איך הם יתפתחו. ואני נזכרת בקטע באליס בארץ הפלאות, שהיא קטנה, אבל לא מגיעה למפתח שעל השולחן (רוצה לפתוח את הדלת), ואוכלת את העוגה (נדמה לי), ואומרת לעצמה: אם אגדל, אצליח להגיע למפתח ולפתוח את הדלת. ואם אקטן עוד, אצליח לעבור מתחת לדלת. והיא אוכלת ושואלת את עצמה: which way? which way?... וכך אני שואלת את עצמי לגביהם: ?which way? which way...  תוכן התגובה: תגובות נוספות 24/6/2010  12:49 רונה יקרה, - לימור 24/6/2010  15:12 רונצ' :) מקסימה - אוסי גלבוע 24/6/2010  19:41 אין לי מילים - עוד מעט 24/6/2010  20:35 הוצאת לי את המילים מהפה... - לי 24/6/2010  20:45 רונה נהדרת - זהר 24/6/2010  20:47 רונהל'ה, מתוקה אחת. איזה כיף שאת אמא לו. שהוא בחר להיוולד לך. (ל"ת) - מאמוש 25/6/2010  17:33 רונה, נורמלי לגמרי - עדי שטרסמן

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש