פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

26/6/2010 12:47 קבועה בניק בדוי מאת: אוי כרמי... כותרת: אני תמיד אוהבת לקרוא את מילותייך, ומשום מה לא מגיבה, פשוט כי לא מרגישה צורך. אני לא דולה. אבל אני אוהבת ללדת, ואוהבת לידות, ומאמינה גדולה שנשים יודעות ללדת כפי שהן יודעות ללכת, לדבר, לאכול. לשמחתי הגדולה מאד מאד ליוויתי את גיסתי בלידה לפני כמה שבועות. לשמחתי הגדולה עוד יותר היא בחרה בלידת בית. אני מעדיפה לא לתת כאן יותר מדי פרטים על הלידה (ולכן גם בחרתי בניק בדוי), כי לא ביקשתי את אישורה לפרסם ואחרי הכל, זה לא הסיפור שלי, אבל דווקא בלידה שלה הבנתי כמה השקט הזה והבטחון הזה הם קריטיים. זו היתה לידה ראשונה, ואחרי התפתחות תקינה וטובה של פתיחה ומחיקה - הלידה נתקעה והתינוקת סרבה לצאת. הצירים נחלשו מאד ולא התחילו צירי לחץ. הומאופתיה, עיסויים וכל השיטות שניסתה המיילדת המדהימה שליוותה אותה – לא הועילו. אני חושבת שכל מי שהיה בחדר חשב בשלב מסוים אם הלידה הזו עומדת להסתיים בבית חולים. אף אחד מהנוכחים לא רצה בזה. היולדת – אשה שאני אוהבת מאד מאד – סחבה את הצירים האלו, ללא התקדמות, במשך 6(!!!) שעות. היא כבר היתה כ-20 שעות ללא אוכל ולא שינה. עם צירים כל הזמן הזה. אני בטוחה שבמצב כזה בבית חולים, הואקום היה נשלף. התינוקת היתה מאד נמוכה באגן. אפשר היה להרגיש את הראש שלה. המיילדת בדקה כל הזמן דופק, וגם כשהיתה האטה בדופק במהלך הציר (וזה תקין כמובן, כפי שגם היא אמרה), לא נלחצה, עודדה את היולדת ופשוט הניחה לה לנפשה. פשוט לתת לה ללדת. בתום 6 השעות, אחרי לחיצות חזקות וטובות, יצאה לאוויר העולם תינוקת מושלמת. יפהפיה כמו אמא שלה, רגועה, יונקת, מתנה. ואני שומעת את הסיפור שאת מספרת כאן. ויש לי צמרמורות. ממש ככה. מצד אחד, אני אומרת, העיקר שהכל בסדר. סוף טוב הכל טוב. התינוק בסדר, האמא בסדר – אז הלידה היתה מוצלחת. אבל בפנים כואב לי. האם תינוק שנשלף ככה באלימות זה בסדר? האם אמא שחווה לידה טראומטית, אחרי שהיה כל כך טוב, זה תקין? איך היא תרגיש לקראת הפעמים הבאות שהיא תרצה ללדת? הרי מעכשיו כשישאלו אותה על הלידה שלה היא תזכור חוויה קשה, כואבת, עם שיקום לא קל, עם תפרים, והמסקנה המתבקשת תהיה: מזל שילדתי בבית חולים. מזל שהרופא היה שם להציל אותי. יש מי שיחשוב שאני פנטית, ושאני לא נורמלית ושאני תומכת בלידות בית מתוך עיוורון. מי שיגיד כך, לא מכיר אותי. אני לא מבינה למה לידה שמתחילה כל כך טוב צריכה להגמר כמו שתארת. וזה הרי סיפור קבוע בכל כך הרבה לידות. לפעמים בא לי לצעוק: למה נשים לא רואות את זה? למה שומעים כל כך הרבה על נשים שהרגישו התחלת צירים בבית, ושברגע שהגיעו לבית החולים – הצירים נפסקו. למה לא רואים את הקשר?? הפסקתי כבר לשאול למה רופאים לא רואים את הקשר. הם לא יכולים לראות את הקשר, כי הם נקראים למשימה רק כשיש בעיה. הם לא מכירים משהו אחר. לידה מבחינתם היא הליך רפואי, מסוכן לאמא ולתינוק והם שם כדי למנוע שזה יקרה. אבל אני לא מבינה למה נשים לא רואות את הקשר? זה הרי נמצא מולנו כל הזמן, ועדיין נשים מאמינות שכל כך יותר קל ונכון ללדת בידיו של רופא... (ואני מתנצלת בפני כל הרופאים שלא נכללים בקבוצה שתארתי, אין בכוונתי לפגוע באף אחד). אני מזמינה אתכן להגיב לי, לסקול את דעותיי, לכעוס עליי, להסכים איתי, מה שתרצו – אולי סוף סוף אלמד מזה משהו... תוכן התגובה: תגובות נוספות 26/6/2010  14:38 למה? כי אם חלילה קורה משהו בבית חולים יהיה מענה ובבית לא - לי 26/6/2010  17:32 ותיקה אשריך וטוב לסביבתך ולי תיקון חשוב - קהילתיתי 26/6/2010  17:43 קהילתיתי - לי 26/6/2010  17:50 מזכיר לי - רונה 26/6/2010  21:31 לי יקרה - - קבועה בניק בדוי 27/6/2010  20:35 לא תמיד זה כך. - ריש

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש