הי לך,
הזדהיתי מאוד עם ההודעה שלך, אני גם אמא לשניים בן 4 ובן שנתיים....
כבר כתבו לך פה שזה הכי טבעי ונורמלי שזה קורה לנו כאימהות.
לא מזמן היתה לי תקופה כזו (ואני עדיין בשלבים של לצאת מזה לגמרי {זמנית :) } ).
היה לי איזה רגע שפתאום קלטתי איך שהכל מתנהל יותר או פחות יעיל- בזכותי.
וזה מה שנתן ונותן לי את הכח לעיתים להיות נחמדה אליהם, סובלנית ומאלת חיוכים וצחוקים פשוט כי ברור לי שזו הדרך הקלה הישרה והמהירה לשקט תעשייתי.
פתאום הבנתי את עומק המשמעות של עקרת הבית- אשכרה עיקר הבית. הכל תלוי במצב רוח לשי מבפנים.
טריק שעובד אצלנו ב90% מהמקרים- זה לספור עד 5 או עד 10 ונראה מי מצליח להוריד בגדים לאמבטיה/ לשים את הנייר בפח/ להתלבש/ לסדר או כל דבר אחר עד שאני מסיימת לספור זה נותן אצלנו תוצאות הכי טובות במינימום זמן ומאמץ.
אבל אין ספק שלא תמיד יש לי את הסבלנות למשחקים האלה ואז הכל הולך הפוך....
תזכרי, שבסך הכל את אוהבת את הילדים שלך וגם תאהבי אותם בעתיד. וזה שעכשיו פתאום בא לך לצאת להפסקה מההורות- ממש לא אומר שזה מה שיקרה כל הזמן... נסי להקדיש לעצמך שעה שעתיים או כמה שניתן (וכל המרבה הרי זה משובח) ותזכרי שעוד יבואו ימים טובים בהם הדבר שהכי תרצי לעשות זה לשבת על הספה ולראות אותם מאושרים, ואז גם באמת תצליחי להיות איתם.
מלא הצלחות לך!!!
|
תוכן התגובה:
|
