ולגבי אסלות איטלקיות. אני מעדיפה כחול לבן. איכות חיים איננה מדד שרק לילדים מותר להעריך. בית יפה, ולא ממש לא קשור לעלות הריהוט בו (משהו שאם אינני טועה כבר ציינת שאת קונה/קנית הכי יקר, הכי טוב, הכי יפה) אלא למכלול. הבית שלי מעוצב באופן יפיפה. רבים מאד מפרטי הריהוט שופצו בידיי שלי. עלותם כעלות הצבע בחנות טמבור. יש משמעות מירבית לאסטטיקה בבית. בדיוק כמו שילדיי לא ילבשו בגד שמכוער בעיני (ואולי להם זה דווקא נראה טוב) ולא ילכו עם טרנינג לביס, אלא אם הוא נראה פצצה. סביבה אסטטית חשובה לא פחות מבית מסודר. בטח אם מדובר בארגונומיה בסיסית על מנת לאפשר חיים נוחים לכולם ולתחזק את הבית. חוץ מזה, אסטטיקה הינה מאד אינדיוידואלית. כשחיפשתי בית לקנות, הבנתי שאין דבר מכוער יותר מאלומיניום בלגי. מה שהוא כאילו הוא תמיד יהיה כזה. אולי הרגישות שלי גבוהה יותר כי זה תחום העיסוק שלי. מה לעשות, שטחית אנכי ועמוקה כעומק הכנרת אשתקד. נהנית מהכסף. למזלי, יכולה לאמר שאולי אהיה עשירה פחות. אבל מאושרת יותר.
|
תוכן התגובה:
|