|
1/5/2011 07:15
|
חני
|
מאת:
|
|
תודה לכן,
|
כותרת:
|
הוא אכן מאוד מאוד וורבלי.
נסיונות שונים לוודא שהדלת סגורה לפני השינה (וגם החלון!) ולא לישון צמוד לקיר לא הועילו עד כה.
לעומת זאת, הכתיבה כאן- הועילה לי הרבה. פתאום הבנתי שהעניין הרבה יותר כללי ועקרוני וזה רק קצה הקרחון.
זה ילד שבמשך תקופה לא נתן לנו כמעט שום זמן אישי לעצמנו. פחד להירדם והיה נרדם סופית ללילה רק כשאנחנו כבר הלכנו לישון. יחד עם בקשות לאחרונה של 'אני רוצה להיות תינוק' וביטויי קנאה שהולכים ומתגברים במהלך היום פתאום הבנתי שהילד צריך יותר גבולות יחד עם יחס אישי יותר.
אז תודה לכן על התגובות.
ותודה גם לעצם קיומו של הפורום שנתן לי את האפשרות לכתוב משהו ובכך לפתוח פתח לראיה רחבה יותר של הבעיה.
ובאשר לעצם ההתייחסות לפחד של הילד- אני חושבת שמגיע לילד לפחות מה שהייתי רוצה לקבל אני עצמי. ואם הייתי מספרת לבעלי שאני מפחדת והוא היה מתעלם- הייתי נפגעת מאוד ומרגישה חסרת ביטחון. כשהילד מתעורר בהיסטריה לילה אחרי לילה ואח"כ פעמיים בלילה- זו סיבה מצוינת לדעתי להאמין לו שהוא סובל ממשהו.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
