פעם הייתי באמת נכנסת לכוננות מהמשפט הזה, ומנסה להציע לה מה לעשות, ומנסה להקדים אותה, שלא תשתעמם חלילה...
המשפט הזה, בתוספת טון מתבכיין היה באמת מפעיל אותי - ולא באופן חיובי..
היום , אחרי קצת עבודה מצידי , אני מתייחסת בשלווה גם למשפט הזה, לפעמים מציעה לה מה לעשות, ולפעמים רק מאזינה
בד"כ היא מוצאת מה לעשות, ולפעמים זה גם קצת מאתגר את השקט שרציתי (גואש, אפיית עוגה..)
ובלי קשר לתגובה ההורית , נראה לי שהאופציות הזמינות של טלוויזיה ומחשב קצת סותמות להם את היצירתיות הטבעית, האופציה (הקסומה, בעיניי) של לשכב על הספה עם חטיף וספר - כבר לא מדברת אליהם..
למזלי, יש לנו את השבת, בשבת האופציות הללו לא זמינות - ואז פתאום מתגלים מעיינות בלתי נלאים של.. - תיאטרון בובות, תחפושות, חיקוי זמרים על השולחן בסלון, ריקודים, גלגולי ראש, ומה לא?
|
תוכן התגובה:
|