הדגשתי את זה, כי זה דבר שמפריע לי. זה לא דבר שמאפיין את הקשר ביניהם, אלא מאפיין את החבר. דרך אגב, כשהוצע שיתקלחו יחד, בני לא רצה כך שזה לא משהו שמאפיין את שניהם. אני חווה את הקשר ביניהם כחיובי וכך גם מדיווחי הגננת. אבל עדיין, העניין שהוא נוגע בבניי (ששוב, אחד מהם בן שלוש ועדיין לא יודע שזה לא בסדר, חוץ מאם אנחנו אומרים לו) היא זו שמפריע לי, גם אם יש עוד דברים חיוביים. זו לא פשרה שאני מוכנה לקבל ביחד עם שאר הדברים החיוביים בקשר. הגננת דרך אגב המליצה שהם יהיו יחד בכיתה כלומר שאין מניעה ואין משהו ביחסים שיכול להפריע. מה בפועל אני יכולה לעשות?
|
תוכן התגובה:
|