|
5/6/2011 21:40
|
דרורית אמיתי-דרור
|
מאת:
|
|
ל- גליה מפעם: מכירה כמובן את המאמר המצויין של מרית בן ישראל. הוא אינו סותר, לדעתי, את הגישה שלי.
|
כותרת:
|
המאמר טוב מאד ועוסק בניתוח השילוב המתוחכם והחכם בין הטקסט והאיורים. כיאה למאייר מקצועי - לאיורים של סילברסטיין יש משמעות מרכזית מאד. בשיעורים שעוסקים באיור ספרי ילדים מלמדים את הטיעונים שעולים במאמר ווטיעונים נוספים. אינני רוצה להרחיק נדוד בפרשנויות. כוונתי אינה לנתח ספרותית את העץ הנדיב - אלא להאיר נקודה בעייתית מאד (להערכתי, כמובן) במסר העיקרי (לדעתי כמובן...) שעולה מתוכו. אציין רק שהידיים (הענפים) שנתפסות במאמר כאפשרות לחיבוק - יכולות לשמש לכל מיני דברים: ל HOLDING אבל, לצערנו, גם לדחייה והרחקה, לפגיעה, לכליאה ולחנק. הרגליים אינן "שימושיות" רק כדימוי לעזיבה, התרחקות או עמידה על הקרקע. הרגליים הן גם אופציה לצמיחה, לטיפוס ועלייה, כמו להידרדרות ונפילה, להתרחקות בריאה שמטרתה ביסוס ה"אני" הנפרד - כמו להתקרבות.. חשוב לקחת את הטקסט ולראות את ההקשר. רק הצירוף של שני הדברים (והצירוף לעולם יהיה סובייקטיבי ובעיני המתבונן=הנמען) ייתן התחלה של מענה - בהתאם לילד השומע ובהתאם למבוגר המתווך והקורא. הספר אינו סכנה לבריאות הציבור... הספר בעייתי מספיק כדי לשקול האם להביא אותו בפני ילדים כפי שהוא, ללא מחשבה על כל רבדיו. לי חשוב שהבעייתיות שלו תהיה גלוייה לעין, כיוון שהיא מוסתרת היטב ומשרתת צורך של רבים וטובים בינינו. מניסיון של עבודה ייעוצית עם הרבה מאד הורים - נוכחתי לדעת שבהרבה מקרים הוא משמש סוכן פתייני של מסר סמוי בעייתי. ישקול כל הורה או מבוגר אחר מה לעשות במסר הזה.
דרורית אמיתי-דרור מומחית לגיל הרך יועצת להורים ולאנשי חינוך טל. 0522322420 036990742
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|