נגיד: הבעה בכתב. לא כולם כל כך מוכשרים בהבעה בכתב, אבל משתדלים. האם יש לתת להם ציון רק על סמך זה שיש להם תמיד מחברת, הם תמיד מכינים שיעורים והעפרון מחודד?
וגם באמנות. יש מדדים. רק מה? אמנות בבית הספר נחשב "חוג" גם אם הוא שייך לתכנית הלימודים ואינו "קרב" לא עלינו. לכן נותנים רק הערכה, הכוללת השתתפות, הבאת ציוד והשתדלות. אבל גם באמנות הרי יש מדדים. אחרת כולם היו צריכים להתקבל אוטומטית ל"בצלאל" (כן, אני יודעת, ושלא יקפצו עם עשרות שמות של אמנים בעלי שם עולמי שלא התקבלו לבצלאל, כי הראיתי דוגמא אותי, שהייתי תמיד נוראית בספורט, ואני ממש בולטת במכון הכושר בפילאטיס ובעיצוב. לעיתים אני משמשת המדגימה מקדימה, כשהמורה עוברת בין התלמידות).
אין לי מושג איך נקבע 78 דוקא. זה באמת קצת מוזר, אבל אם היה 75 (כמעט טוב), זה עדיף?
ומה, מי שאין לו ראיה מרחבית טובה, אבל הוא נורא משתדל, יקבל בטריגונומטריה ובסטריומטריה ציון רק כי השתדל? במה הוא שונה מזה שלא מסוגל לרוץ מהר?
אני משערת שבספורט, יותר ממקצועות ראליים, יש להערכת המורה מקום רב, כמו בהבעה בכתב (או בע"פ).
|
תוכן התגובה:
|