|
9/12/2012 15:20
|
מורה וגם אחת מכן
|
מאת:
|
|
תודה רבה לעונות וכמה הבהרות
|
כותרת:
|
1. לגבי התנהלות המבוגרים - התכוונתי לאו דוקא להורים אלא יותר לקולגות....וזה בעצם מחזק את מה שאמרתן על הסביבה, מה שמוביל אותי לסעיף 2
2. תראו, אני אגיד לכן מאיפה הפחד. זה לא ממש פחד אלא חוסר כוחות. פעם התייעצתי עם מישהי שאני מאוד מחזיקה ממנה, היא היתה המורה שלי בזמנו ושאלתי בפשטות "האם אי פעם יהיה לי מנהל נורמלי?" ונעניתי בכנות "לא. ומה שיש לך זה הרע במיעוטו". זה בטח נראה לכן מוזר אבל למי שמכירה את המערכת מבפנים זה זה יישמע מאוד הגיוני. המערכת בדמות המנהל וסגניו לא מעריכה את העובדים, לא יודעת לפרגן להם (אני מכלילה כמובן ויסלחו לי יוצאי הדופן והצדיקים בסדום) והציפיה מהעובד היא שהוא צריך להיות במקום העבודה 24/7 ורצוי בהתנדבות....וזה לא מקום העבודה הראשון שלי.
אני אתן לכן דוגמא. לפני כמה שבועות ביקשו ממני לבוא שעה לפני כדי ללוות פעילות כלשהי. למרות שאני לא חייבת - אלה לא השעות שלי ולא קיבלתי על זה תשלום - אמרתי "נעשה להם טובה". כאשר הגעתי המנהל ראה אותי, הצביע על השעון יד שלו ושאל "רק עכשיו באים?" כאילו נכון שזה לא ביג דיל, לא עניתי לו אפילו אבל ריבונו של עולם, הוא אפילו לא זכר בע"פ ולא ידע שגם ככה באתי שעה לפני תחילת העבודה שלי בהתנדבות אבל למה להעיר לי ליתר בטחון? לא יודעת, אולי אני בשלב שהכל מעצבן אותי ואני מגזימה?
3. דווקא בביה"ס הנוכחי למרות כל החסרונות כבר כן יש לי ותק ויש דברים שאני מבקשת וגם מקבלת שהם לפנים משורת הדין. עכשיו שאני כותבת זה בטח נראה שאני יודעת רק לבקש אבל תאמינו לי שזה לא המצב ובמקום חדש אצטרך שוב להוכיח את עצמי מההתחלה.
4. לאור כל האמור לעיל דווקא חשבתי על שינוי טוטאלי, אולי לימודים בשנת שבתון? ואולי להפוך לעצמאית? למרות שלפני כמה שנים דווקא כן חשבתי ברצינות לפתוח בי"ס ערב פרטי אבל העלויות היו גבוהות מדי וזה לא הסתדר מסיבות נוספות
אני מאוד מודה לכן על העצות בכל אופן. תודה למי שטרחה וקראה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
