אני חושבת שאת עסוקה בהשוואות ובאיזו אמא גרועה היא, במקום פשוט בלשמור על הגבולות שלך. הרי אם את חולה או לא פנויה או סתם לא בא לך, את לא אמורה לשמור על ילד של מישהו אחר, גם אם אותו ילד בריא כמו שור.
זה שהילדה זקוקה לאמא שלה כי היא לא מרגישה טוב, זה לא רלוונטי. מה שלא בסדר הוא שמפילים עלייך תיק בלי הודעה מראש, כעובדה מוגמרת, ואת לא מצליחה להתנגד.
עזבי את זה שהילדה היתה חולה והיתה צריכה את אמא שלה. אולי חברתך מספיק סומכת עליך שהילדה תהיה בסדר איתך.
ועזבי את זה שהיא הלכה "רק" ליום כיף ולא לאיזה מקרה חרום. מותר לה לבלות.
ושימי לב שגם כשהעלו כאן את עניין הגבולות, את עונה שהיית צריכה לומר לה ש*הילדה* זקוקה לה, ולא ש*את* לא יכולה.
אולי יש לך עניין עם לפרגן לעצמך (כמו לרבות מאיתנו). ואז קצת קשה לראות מישהי שחיה בכיף, מפרגנת לעצמה, ועל הדרך נעזרת בך.
ניסיתי לדמיין מצב שחברה טובה שלי (או אפילו סתם אמא של ילדה מהכיתה) היתה מתקשרת אלי ואומרת לי שהיא יצאה ליום כיף עם חברה, ודווקא היום התקשרו מביה"ס שהילדה לא מרגישה טוב. נראה לי שהייתי אומרת לה שבכיף אשמור עליה כדי שהיא לא תצטרך להפסיק את הבילוי באמצע. ואם הייתי חולה, הייתי אומרת שאני לא במצב לעזור וגם לא רוצה להדביק. 'צטערת.
יצא ארוך..
מקווה שהבנת את הכוונה.
את נשמעת מקסימה ומתחשבת, ושמה אחרים לפנייך. רק שימי לב שכמו שאת לא רוצה טיפול שיוביל אותך לגישה של "אני במרכז וכל השאר לא חשובים", גם לא כדאי ללכת לקיצוניות ההפוכה. כמו בכל דבר, צריך למצוא את דרך המלך.
|
תוכן התגובה:
|
