אני מודה לכן, אינטרנט בבית מבוטל (גולשים על הראוטר של השכנים, באישורם, אבל לא עבד כמה ימים).
אני לא זכאית כמעט לאף הנחה כי אני מרוויחה טוב אבל משלמת כל חודש חובות ותשלומים לעו"ד באלפים רבים. איפה שיש בני אדם (כמו בעלי הדירה שלי) באו לקראתי במחיר. בעיריה וביטוח לאומי כלום. מסתכלים על התלוש ואומרים לי שאין לי סיבה לבקש. מכתב מהעו"ד על מצבי לא עזר ואפילו לא אישרו לי עו"ד דרך הלשכה לסיוע משפטי.
אני מקבלת יעוץ כלכלי כבר הרבה זמן, למדתי לחסוך, לקנות בזול, לא לבזבז, בגלל זה אני לא קונה כלום מעבר למה שמוכרחים ואני צפה. מכרתי את המייבש כביסה, מכרתי אייפד.
חברים ומשפחה עזרו לי כמה שאפשר, כשסיפרתי. היו חודשיים בהתחלה שחברות שלי שילמו שכ"ד. גם אחי עוזר כשיכול. אני לא רוצה להתמסכן. סה"כ אנחנו שורדים, רק אני מותשת.
המשפחה של הגרוש לא מעוניינת לראות את הילדים או לעזור. קבעתי איתם פגישה, דיברנו, בכיתי נורא ואז אחד מבני המשפחה הוציא 300 ש"ח ונתן לי. זה היה כל כך משפיל.
אנונימית יקרה, מצטערת לשמוע שאת במצב כזה. גם אני הולכת המון ברגל ובגדים לילדים ולעצמי אוספת מאתרים כמו אגורה, בחינם.
התחלתי לעבוד בימי שישי בבוקר בחנות מתנות. 30 ש"ח לשעה.
דרורית, לא הבנתי לאילו שירותי רווחה אני עשויה להיות זכאית.
זהר, את מקסימה, אחכה לרגע שקט להתקשר, תודה.
דפלולי, היועצת הכלכלית לא מרשה לי לבקש מקדמה, כי זה כמו עוד הלוואה מבחינתה ויש לי מספיק חובות על הראש.
אני רק רוצה לשרוד עוד קצת, עוד 7 חודשים ייגמרו התשלומים לעו"ד ועוד קצת פחות משנה גם אחת ההלוואות תיסגר. ואולי המשפט גם יתקדם.
ובינתיים אני שותה נס בעבודה.
|
תוכן התגובה:
|
