פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

21/9/2013 11:57 דרורית אמיתי-דרור מאת: מסכימה עם גישתה של אלמה ומוסיפה עוד קצת: כותרת: בהכללה גדולה (כיון שאינני מכירה את השואלת ואת הילד ואת הסיטואציה מעבר למה שנכתב בשאלה) אני יכולה להניח שנפגע כאן עצב חשוף, אולי רדום אבל רגיש שלך. אמא יקרה. הסיפור הלא נעים (והוא באמת לא נעים. אין ספק) "יושב" על משהו שלך בנוסף למה שהוא גורם לילד שלך. נסי לקרוא שוב את מה שאת כותבת כ"סיפור", לכאורה מנותק ממך ומרגשותיך, ונסי לנתח אותו כטקסט ספרותי. אני חושבת שתמצאי שאת והאם השנייה הינן הגיבורות המרכזיות (ולא הילדים), ששתיכן נוהגות כמעט כדמות מראה אחת של השנייה. אמנם אתן עושות דברים אחרים, אחת יוזמת והשנייה (את) מגיבה - אבל התהליך והדינמיקה דומים. שתיכן, גם אם ללא תכנון ומודעות לעניין, לא סומכות על הילדים שלכן ושתיכן חוות את החוויה שלהם עוד לפני שהם חוו אותה ופועלות במקומם. שני הילדים הם פועל יוצא (מושא) שלכן. אני מציעה לך לבדוק את הדברים גם בסיטואציות אחרות ולראות האם את מזהה אותו מנגנון או משהו דומה אצלך ואצל הילד שלך. עוד פיסת מידע שחסרה לי היא איפה אבא של הילד שלך? מה עמדתו? האם יש לו עמדה? האם הוא מעורב? האם הוא תומך בתגובה שלך או מתנגד לה? (אגב, נסי לבדוק אם את פועלת גם במקומו, נעלבת אתו, חווה במקומו. אם כן - זו גם נקודה למחשבה באותו עניין). נעזוב, לצורך העניין שלנו, את המשפחה השנייה. היא כרגע "לא מעניינת" אותי. נניח שהאם ההיא נוראית. הילד מעצבן, לא נעים, לא חברי. השאלה אינה זו. השאלה היא מה את עושה עם ההורות שלך ועם הילד שלך. זו שאלה שלך ושל הילד שלך והאינטראקציה ביניכם - ולא שאלה שלך מול המשפחה השנייה / האם השנייה / העולם. אני מציעה לך לשקול את הדברים לאור השאלות שהעליתי והתשובות שאת תתני. בכל מקרה: מציעה להתרחק מהעניין, לגלות אמפטיה והכלה ולחזק את הילד שלך ביכולת שלו לבחור מה לעשות. וחשוב לזכור: תחושת כישלון או תסכול או צער או החמצה או כולן ביחד - הן תחושות חשובות מאד וכדאי להתמודד איתן מתוך הרגשה של יכולת ולא של חוסר אונים ותלות מוחלטת במישהו אחר. חזקי את הילד שלך. אני בטוחה שתעשי זאת בהצלחה, גם אם לא יהיה קל לך ותרגישי בהתחלה כאילו את לא מספיק שומרת עליו ומפלסת לו דרך קלה בחיים. הוא ימצא את הדרך ואת הכוחות. את תהיי תמיד המשענת ותכילי אותו - וגם אם יבכה על צווארך - ידע וירגיש שהוא מסוגל להתמודד בכוחות עצמו, שניתן להיכשל ולהתאכזב וגם לקום ולהתאושש, שהכל יהיה בסדר, שהעולם אינו מקום מסוכן - ושיש לו תמיד כתובת בטוחה בבית. אגב, ממש לפני כמה ימים למדתי שוב משיחה עם איש צעיר וחכם, שהוא במקרה גם הבן הבכור שלי ואב טרי בעצמו, עד כמה חשוב לנו, כהורים, לתת לילדים שלנו את התחושה ש"יהיה בסדר" (לא במובן של לא לקחת אחריות - אלא במובן של "העולם איננו נגדך ויש לך כוחות להתמודד אתו גם במצבים פחות טובים"). בהצלחה, דרורית אמיתי-דרור יועצת להורים ולאנשי חינוך מומחית לגיל הרך 0522322420 תוכן התגובה: תגובות נוספות 8/9/2013  10:25 גם אני מחכה למוצא פיה של דרורית, אבל מנסיוני - את מתערבת לילד יותר מדי. - אלמה

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש