זו תמיד השאלה.... לעיתים העמדת גבולות והבהרת האסור והמותר מספיקה כדי להחזיר דברים ל"מסלול תקין" ולעיתים יש צורך בהתערבות טיפולית. כיון שאת לא ממש יודעת מה היה באירועים שאת מתארת, האם יש או אין שם כפייה או ניצול, האם יש מישהו דומיננטי או מישהו מנוצל ומה קורה להם (סיבות ותוצאות) - אני מציעה שתדווחי למורה. מה שחשוב הוא שהמורה תדע לנהוג בדברים בצורה תואמת ורגישה ובעיקר במקצועיות. סביר להניח שהיא תתייעץ עם יועץ ביה"ס או הפסיכולוג. חשוב גם שאת לא תפני אליה באווירת חרדה - כי אז את עלולה "לדחוף" אותה לתגובה של פאניקה שתיצור פאניקה ואשמה אצל הילדים (אולי שלא לצורך). בדרך כלל נכון יהיה לשוחח עם הילדים על שמירת פרטיות, התייחסות לגוף, כללי מותר ואסור - ובמקביל לחשוב האם יש מישהו מבין הילדים שזקוק ליתר התייחסות בנושא. לא כתבת למה הילדה שלך ספרה לך על כך ואיך היא מרגישה בקשר לכך. תוכלי לשתף?
דרורית אמיתי-דרור יועצת להורים ולאנשי חינוך מומחית לגיל הרך 0522322420
|
תוכן התגובה:
|