כל מה שאת מתארת לגבי ילדך, נורמלי. מה שמפריע לי בסיפור - מי מטפל בך? מי מבשל לך? מי מכבס בשבילך? מי משקה אותך? מי דואג לך לרוח כשאת מיניקה, והגיע הצהריים, ןנהיה חם ומזיע וגועלי? מי מחליף לך מצעים?
אבל יש לי גם תשובה: זרם המבקרים שתיארת. כשמישהו מתקשר, ושואל אם אפשר לבקר, תגידי "כן, תוכל בדרך לקפוץ לסופר?", או "כן, אני אשמח, אני לבד היום, ואין מי שיכין לי אוכל". ואם הם שואלים מה לקנות במתנה, תגידי "אני זקוקה למנוחה. במקום מתנה, תבואו לעזור לי קצת". וכשהם באים - תהיי מוכנה עם כמה משימות קטנטנות שיחזירו לך את שפיותך: להפעיל מכונה, לשטוף כלים, לחמם ולהגיש לך את ארוחת הצהריים למיטה כשאת מיניקה, להחזיק את העולל על הידיים כשאת במקלחת....
אם את גרה בצפון, תשלחי דוא"ל.
|
תוכן התגובה:
|