18/6/2002 14:51
|
יגור
|
מאת:
|
רותי- נא הרגיעי...
|
כותרת:
|
הי! אם את מצטטת נתונים, אז לידיעתי מים מקונאלים מופיעים ב 5-15% מהלידות, ובעיקר בלידות עם הריון עודף (ועובר קטן). הופעתם נתפשת כביטוי למצוקה (הגדלת ניע המעי והרפיית הטונוס האנאלי שאמורים לתפקד אחרת), והמצוקה מגדילה את הסיכון לשאיפת מי שפיר, שבמקרה זה הרכבם מזיק לראות.
את יודעת היטב לצעוק בין השורות, לכן אבקשך פעם אחת גם לקרוא ביניהן: תפשי רגע שקט וקראי שוב את סיפור הלידה של ליאתי, על הרקע ההריוני- מיילדותי, לא כ "רותי הלוחמת האמיצה" אלא כמי שמעוניינת בהבאת ילד בריא הביתה, ואז אולי תסכימי איתי יותר (ואולי גם לא ;-))))
עניין כריכת חבל הטבור סביב הצואר לא רלונטי. אמנם זה מצב שיכול להפריע ושיש לתת עליו את הדעת, אולם הוא נפוץ, ניתן לטיפול ע"י המיילדת ברוגע לרוב, והפעם האחרונה לידיעתי שמישהו השתמש בו כדוגמה למצוקה היה רופא שעזר ביילוד מישהי ממשפחתי. אימי היתה בטוחה שהיתה שם הירואיות עצומה, דבר ששמענו בחיוך רק לאחרונה.
הטכנולוגיה היא שמאפשרת סינון רוב ההריונות השקטים שברצון היולדת ניתן לעשותם בכל מקום, לבין ההריונות המסוכנים, שזה אחד מהם.
ובשקט- אני די בטוח שגם ה "מיילדות הטבעיות" (שאם ההיתי אישה אולי הייתי נעזר באחת מהן, ברצינות) הן בעצם עתירות טכנולוגיה. היולדת אמנם רואה אישה אנגלוסקסית חמה שאומרת לה "קם און בייבי אי לאב יו, יו דו ג'סט פיין, גיב מי א נייס בייבי", אבל מאחורי אותה מיילדת עומדים לימוד, קריאה, ידע רב ולא רק תחושות בטן. ו- אה- אולי מאחורי איזה וילון יש אי אלו כלים כמו מוניטור, טובוס, ואולי גם חמצן, ליתר ביטחון.
נשתמע...
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|