לשאוף טבעי, ולהסתפק במה שהטבע נתן לנו. אולי עוד תתהפך לך הבטן לבד, אולי תוכלי לחזור ולעבור היפוך נוסף, ואולי לידת עכוז תפסיק להפחיד אותך. ואולי לא. ואם לא, זה לא נורא. הריון ולידה הם דברים חשובים מאוד. מאוד. לא כדאי להתעלם מפרק זה בחיינו, ולהמשיך כאילו כלום. רצוי לנצל עיתות אלו כדי ללמוד משהו על עצמינו. אבל הלידה אינה חזות הכל. הלידה היא צוואר בקבוק (מה שנקרא ליטרלי) שאחרי שעוברים בו מגיע הפרק האמיתי והמשמעותי של היותנו הורים. זה טוב אם הלידה היא בשליטתך, אבל אם איננה, אל לך להוסיף ולחבוט בעצמך. זה הדבר האחרון שאת צריכה.
האנרגיה שלך מן הסתם מופנית עכשיו להסתגלות למצב החדש. וזה טוב. צריך לדעת להתעקש, וצריך גם לדעת להרפות.
אני לא ילדתי בקיסרי כך שאין לי תובנות בעניין. אבל גם אני נזקקתי לעשות סוויצ' בראש במהלך הלידה, וזה לא היה לי קל. כבר כתבתי על זה פה בעבר, אז אני לא אחזור על עצמי יותר מדי, אבל הרעיון הוא שאנחנו חייבות לדעת לסלוח לעצמינו (ולגופינו). אז שיהיה בהצלחה, מה שלא יהיה.
|
תוכן התגובה:
|