וזה נשמע נפלא. הדרך חשובה לא פחות מה"מטרה". אין סיבה להשתגע סביב כל השיטות הקימות, צריך לזרום עם מה שיש. אהבתי מאוד את דבריך, ורד. אין דרך אחת נכונה לכולם. הדרך הנכונה עבורך, היא זו הבאה מתוך הקשבה פנימה. אמנם יש מחיר לקיסרי, אך גם יש מחיר לפעולה שלא נעשית מתוך הקשבה. ז"א שיכול להיות שבמצב הנכחי בתנאים הקימים, נכון לך יותר ללדת בקיסרי. כמו הסיפור שכבר כתבתי על חברה שהניקה מתוך "אידאלים" ולא מתוך הקשבה, ואדביק אותו שוב כאן כדי להזכיר ששווה גם להרפות:
חברה שלי ילדה במזל-טוב את ביתה הבכורה, והיה ברור לה שהיא תניק אותה. זה תאם את הפנטזיה שלה ואת דרך החיים שהיא האמינה בה. רק מה, לא הלך. היה סיוט. בשיחה אמיצה שניהלנו, היא הודתה בפני כי המגע הקרוב מכווץ אותה (זו אשה שחוותה ניצול מיני בילדותה). עכשיו לכי תגידי לי שההנקה היא הפסגה, ושאי הנקה במקרה זה היא כישלון... בעיני, הצעד האמיץ והמעצים עבורה, בשלב זה של חייה, היה לעצור, להקשיב לגוף המתכווץ, ולהגיד- לא מתאים לי!
לירוני יקרה, מאחלת לך המשך זרימה עם מה שקורה, ושתבחרי מתוך הקשבה אמיצה לאמת שלך, זו תהיה מתנה נפלאה עבורך ועבור ילדך. לגבי המוקסות ומסאז' הפירינאום- תרגישי מה עושה לך טוב, אין אף רשימת מטלות שעליך למלא, רק ללכת עם מה שבאמת נכון לך.
בימים הקרובים אהיה בגיחות להורים שלי (אחותי חזרה מהודו), אם יתאים לך להפגש- אני באזור.
מירב.
|
תוכן התגובה:
|