7/7/2002 00:28
|
אמא 10
|
מאת:
|
כל הכבוד על הכוחות ותעצומות הנפש, בא לי לבכות על הניתוק
|
כותרת:
|
תפצי אותו המון המון כשיגיע הביתה. נו, זה כבר מחר... כשהיה לי ניתוק מאולץ הרבה יותר קצר (כמה שעות) פשוט הכנסי אותו למיטתי (בביה"ח) ונסיתי ליצור שוב את המעגל הזה שהיה לנו 9 חודשים. סופרת איתך את השעות עד לשחרורו. ועכשיו שאת יודעת מה שאת מסוגלת. אם יש בתכנון עוד אחד, אולי התהליך יהיה יותר מושלם מקודמו? איחוליי!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|