12/7/2002 11:18
|
רותי קרני הורוביץ
|
מאת:
|
זהר יקרה
|
כותרת:
|
תודה על הסיפור, שכהרגלך בקודש עמלת בכל מאודך על גרסת 'לא פחות ממושלם' שלו, בידיעה שיואב הוא הקורא אליו הוא ממוען. מה אני יגיד לך? עשית זאת, השגת ניצחון גדול ולידה מעצימה בסגנון הקלאסי (עם הרבה כאב, לצערי.. פעם הבאה - בבית ובקלות), ועם סוכריה ענקית בזכות אביגייל. מיילדת שמכוונת את ידיך אל מתחת זרועותיו של העובר, כדי שאת תיילדי אותו ותהפכי אותו לתינוק, ואותך לאם במו ידייך? מה אגיד לך? צריך לראיין את האשה הזו כדי שתספר מאיפה הביאה לנו את זה, ומדוע בעצם שלא ינהגו כל המיילדות כמוה? לא נשמע שמדובר בהוצאה גדולה למערכת... אני חושבת שאת מקסימה וחרוצה אימים. משום מה יש לי את 'אני מישהו, בן מישהו ומישהי, מדליק משואה זו..' בראש. אך כאן למטה אין דרקונים אמיתיים, הר אולימפוס נוצץ, ופגסוסים קסומים. מקסימום - הדים לכל אלו בספרות ופה ושם בעת התענגויות (פסטה עם בזיליקום במקום זר עלי דפנה? - וחבורתם). שמרי את הניצוץ חי. ובאשר למשקלו של ליאון, מול רבע עופיותו של יואב. הרשי לי רק להתפלץ. כמה כאב לב ודאגה יכלו להיחסך ממך.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|