7/4/2001 16:10
|
רותי קרני הורוביץ
|
מאת:
|
ליא יקרה, מיטב הברכות, ותודה שסיפרת כה מהר
|
כותרת:
|
את 'נשמעת' טוב מאד, ואני מקווה שתסיימי במהירות את ספיחי ההתאוששות, ותשגשגי, יחד עם כל משפחתך. לאורך כל הודעותייך, מאמצע ההריון (זוכרת?), עולה אלמנט עמוק של אחריות, שבנוסף על כך שאצלך הנראה תכונת אופי זו מולדת או נרכשת, הרי שצנחה עליך מידת אחריות כבדה ונוספת - כזו שהנסיבות מכתיבות. אם אנו, בישראל, עם רמת הרפואה ה'נאותה' שלנו צריכות רק לפקוח עין על הצוות, הרי שאת היית צריכה ממש 'להמציאו'. 'לרמוז' שכדאי לבדוק חלבון בשתן וכיוב' - נראה שממש 'לימדת' אותם רפואה, בטקט (שלא לפגוע, ושימשיכו לחשוב שהם הגיבורים), ובו בזמן ידעת שאת אחראית לחלוטין לסוג הטיפול שתקבלי. וכל זאת, בנוסף על טרדות הריון תאומים שמאט התפתחות, בידוד גיאוגרפי 'גלותי', ואימהות לילד קטן, וזה רק מה שאנחנו יודעות. קוסמת. אנחנו (כן, לוקחת אחריות שעוד כמה מלבדי, לאור ההודעות) מסירות את הכובע לעוצמתך, ושמחות שהכבוד להיות עדות לה נפל בחלקנו.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|