16/7/2002 09:45
|
ורד
|
מאת:
|
אז אפשר לעשות את זה, אה?
|
כותרת:
|
תחילה מזל טוב, אני מקווה שהאושר שסיפור הלידה שלך הסב לי, דומה במשהו לאושר שאת חווה. הרבה שמחה הבאת לי. גם לי הלידה הראשונה, או נכון יותר, ההחלמה ממנה היתה בלתי נסבלת. אויש התפרים האלה. ולא שיש לי איזה הריון באופק, אבל מדי פעם אני מרגישה את טפטוף החרדות הזה על העורף מלחשש לי: אולי את לא יכולה ללדת כמו שצריך.
סיפורי הלידה השניים כחוויה מתקנת שקראתי פה בפורום, הם לרוב קתרזיס היסטרי. תיקון עוולה היסטורי. שתי דקות, ציר וחצי, וילדנו את הצוציק במטבח (אם אני לא טועה זו היתה רותי). משהו בלידה שלך, שהיה לא בדיוק לפי הספר שכתבת לעצמך בהריון, הפך את הניצחון שלך לגדול ומרשים במיוחד. הנה, ירדו לך המים דווקא ביום הלא מתאים, דפקו לך מיילדת חנטרישית שהדביקה אותך למיטה, ניסו לדחוף לך אפידורל מכל פינה, אבל את עשית את זה. איזו אנחת רווחה. הידד למנצחים, תודה וברכות
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|