21/7/2002 18:38
|
כרמית_מ
|
מאת:
|
עירית
|
כותרת:
|
תודה על דברייך. מהנכתב פה באתר, מעצם טיבו, נראה שזה כל מה שמעסיק אותי. זו אשליה. בסך הכל אני חיה בשלום עם מה שהיה, ורק מקווה לעתיד אחר, ומכינה את עצמי (בראש, בלב ובגוף) כדי שאכן כך יהיה. הסיפוק שאני מקבלת מדברים אחרים בחיים (ובראשם, לא אכחיש, גידול הילדים הנפלאים שיצאו מתוך החתך) הוא גדול, ולכן הבור *לא* מתפקד כחור שחור- שואב כל אור. זה פשוט חסר (בסגול) לא משהו שמשתלט על החיים (מלבד כאשר אני שומעת סיפורי לידה מרגשים, והצביטה בלב כואבת - אבל אני אוהבת לשמוע את הסיפורים האלו. הם נותנים השראה.).
ורותי - לא הבנתי מה ניסית להגיד.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|