פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

22/7/2002 03:03 ריש מאת: תודה, כותרת: תודה שחר על סיפור ההנקה שלכם. לזה בדיוק התכוונתי. יש דברים שצריך לתאמץ עבורם. הם לא באים בקלות או ב'טבעיות', למרות הלוק. הסיפור שלך החזיר אותי ליממה אחרי הלידה מחוברת לכל הצנרת שקיבלתי במתנה ועם הוראה שאסור לי להניק. אח'כ, התסכול של הנקה לא יעילה. כלומר, מאוד מאוד לא יעילה. ה'עזרה' המופלאה של אחות התינוקיה שגרמה לנו לרוץ 4 פעמים באותו היום 'לספור נשימות', במקום להסביר לי איך הפיצקולון אמור להצמד. ההתגייסות של האיש להנקה בשלוש ידיים עם הדרכתה הצמודה של ענבל.ל. בטלפון. הבכי שלא נגמר. הלילות הראשונים, בהם האיש התעורר להביא לי את הילד כי לא יכולתי לקום לבד מהמיטה. התסכול להעיר אותו בסוף הנקה כדי שיחזיר אותו למיטתו. הלחץ מסביבי לתת לו כל מיני תוספים. כי נורא קשה לי. ההלצות על חשבוני כשסירבתי חד משמעית למוצץ או בקבוק עד גיל חודש וחצי. אני חושבת באופן כללי, ללא קשר להנקה שלרוב הנשים יש בלק אאוט אחרי לידת ילדם הראשון. אני יודעת שכששיתפתי חברות בתופעה הרבה מהן נמצאו מהנהנות, כן גם אנחנו לא זוכרות אותם עד גיל חודש וחצי חודשיים. יש כאלה שלא זוכרות יותר מזה... למרות זאת, אני לא מסכימה עם העברת אחריות. לי באופן אישי זה בפירוש לא מתאים. אולי לאחרות קל ונוח עם זה. למרות העובדה שהתשובות ה'מרגיעות' האלה לא מקלות באמת. אכן יש שלב בו אי אפשר לעשות יותר. שמגיעים לכלל מיצוי של היכולת והרצון. אבל גם בשלב ההוא --בוחרים--. בוחרים להרפות, בוחרים באופציה טובה דיה, שניתן לחיות עימה בשלום. וככזאת היא לא צריכה צידוקים מכל סוג. ככזאת היא עומדת בפני עצמה ללא צורך להוכיח דבר. בהקשר הזה של הנקה, אחת מיושבות הפורום שאלה אותי פעם לגבי עליתו האיטית של בנה במשקל. מכיוון שידעתי על בעיה בריאותית שיש לה קשר עם כמות חלב מוגבלת ייעצתי לה לתת לילד תוסף כלשהו, ולהוועץ מיידית עם רופא הילדים שלהם. כפי שאמרתי בעבר, אין מקום לפגיעה באם או בילוד בגלל חשיבות ההנקה. ההנקה חשובה אך לא בכל מחיר. ואלה שבחרו להציג אותי כ'פאנטית', שיבושם להם. תוכן התגובה: תגובות נוספות 21/7/2002  10:03 כוחו המרפא של הסיפור - נועה ברקת 21/7/2002  10:33 שחר יקירה, סיפורך ממש ריגש אותי והעביר בי צמרמורת, שמחה בשבילך שהסתיים בהצלחה. לת - רויטל 21/7/2002  10:40 שחר יקרה שלי, - אורלי_ו 21/7/2002  10:51 שחר, - נני 21/7/2002  11:15 איזה כח רצון, זה פשוט לא ייאמן! (ל"ת) - מירב28 21/7/2002  11:42 שחר יקרה..סיפור מקסים ומעורר השראה!! כל הכבוד!! מאיפה הכוחות?! מדהים! (ל"ת) - בלו 21/7/2002  12:04 שחר יקרה, שהכל יזרום לכם חלק מהיום והלאה! יישר כוח (ל"ת) - אסנת ש. 21/7/2002  12:24 כל הכבוד על הנחישות! מעכשיו, הכל קטן עליכם! (לת) - קטי 21/7/2002  12:44 אני קוראת, וזה מחזיר אותי אחורה - גילה 21/7/2002  13:11 על המתח שבין נחישות לפשרה - ורד 21/7/2002  14:34 הדרמות הסמויות מן העין - סיגל 21/7/2002  14:59 וואלה, סיגל, את צודקת. ל"ת - ורד 21/7/2002  16:19 שחר הגיבורה והאמיצה - פולינה 21/7/2002  18:11 שחר יקרה גיבורה נפלאה אני קוראת ובוכה - זהר 21/7/2002  18:32 כל הכבוד לך, את גיבורה!! - שרה 21/7/2002  19:41 וואו שחר... - טובה קראוזה 21/7/2002  21:29 שחר כולי השתהות, - איריס גוב 21/7/2002  22:00 כל הכבוד לך, שחר, וכל הכבוד לבן זוגך!! איזה סיפור מדהים! ל"ת - קוקי 21/7/2002  22:32 שחר, באמת כל הכבוד לך על כל מה שעשית בשביל הבן שלך (ל"ת) - סאלוש 21/7/2002  22:57 שחר יקרה, אני דווקא מרגישה שנאבקת עליו ולא איתו, כל הכבוד!!! מיהי אמא אם לא זאת שנאבקת בנחישות כזאת על מה שטוב עבור בנה?!(ל"ת) - ליאת 21/7/2002  23:02 וגם רציתי להוסיף שתמשיכי לספר את הסיפור החשוב הזה בכל הזדמנות, הוא מעורר תקווה (ל"ת) - ליאת 21/7/2002  23:26 שחר - כל הכבוד, וגם- ההבדל בין צל"ש לטר"ש - כלבובה 22/7/2002  09:42 כמה תגובות.... - שחר ב 22/7/2002  11:51 כמה הערות של השותף (לא נועם, הבן-זוג) - יריב 23/7/2002  02:20 לא ידעתי עד כמה יכולה הנקה להיות הירואית - רותי קרני הורוביץ 24/7/2002  12:35 לשחר (אם את עדיין חוזרת לכאן לקרוא תגובות...) - הדס 24/7/2002  15:21 להדס (אם את חוזרת לכאן...) - שחר ב 29/7/2002  19:38 אמנם מאד באיחור ורק בעקבות הסבת תשומת ליבנו - אך בכל זאת(פשוט ולעניין): - בייב וסתיו

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש