28/7/2002 01:40
|
יפעת
|
מאת:
|
מסכימה איתך כל כך... (קצת ארוך)
|
כותרת:
|
בת חן יקרה ! מסכימה עם כל מילה שלך. אני מכנה את המוצץ "משתיק הקול הלאומי" בדיוק מהסיבות שציינת.(ניסית פעם למצוא ברכה להולדת הבן/בת ללא איור של מוצץ/בקבוק/סיכת ביטחון? זה כבר הפך להיות חלק אנטגרלי מהתינוק בתפיסת התרבות שלנו...). כמוך, גם אני חושבת של"שקט של המוצץ" יכול להיות מחיר.רגשי ופיזי. יש לזכור שהמוצץ משום מה אכן מרגיע את התינוקות לזמן מה , אך אינו מהווה מענה אמיתי לצורך החשוב כל כך של מציצה של התינוקות בתחילת חייהם. אופן היניקה מהמוצץ (כמו גם מהבקבוק) שונה מהיניקה מהשד, ואינו מפעיל באותו אופן את שרירי הפה והלסת.(ובטווח הארוך גם יכול להשפיע על זוית צמיחת השיניים). הוא גם יוצר ואקום שונה באוזניים- שעלול להגביר את החשיפה לבעיות של נוזלים ודלקות אזניים. היניקה מהשד מגרה אזור בחיך העליון האחראי על גירוי אזורים במוח שבין היתר מעוררי הפרשת הורמונים אצל היונק. כמו כן היניקה מהשד מעוררת את הפעלת מערכת השרירים הטבעתיים בגוף היונק(שמעת על "שיטת פאולה"?)ותורמת בכך לאיזון והרגעת מערכות בגופו (מע.העיכול למשל) ומסייעת לגופו להסתגל לתיפקוד בחיים מחוץ לרחם. מציצה של מוצץ ופטמת בקבוק אינם עושים את כל אלו.(ובד"כ באים על חשבון היניקה מהשד...). מסיבות אלו, מציצת מוצץ ופטמת בקבוק עלולות להפריע להסתגלות התינוק להנקה בתחילת הדרך, ומומלץ "להתאפק"ולנסות להימנע מהשימוש בהם לפחות בששת השבועות הראשונים לחיי התינוק-עד לביסוס ההנקה. הרבה אמהות מספרות שאחרי מציצת מוצץ התינוק יונק באופן שונה מהשד ולעיתים מביע תיסכול. מהבחינה הזו, עדיף לאפשר לתינוק למצוץ את האצבע שלו (למה אנחנו כל כך חוששים מזה ?!?)זה יותר דומה למציצה מהשד מאשר המוצץ. ואלו הם רק חלק מההבדלים והחסרונות... אלטרנטיבה אחרת מצויינת למוצץ (מומלץ לכל אלו שאינן מיניקות וגם לאלה שזקוקות לרגעי מנוחה מההנקה בימים קשים במיוחד) היא מה שנקרא "פטנט האצבע"- לשים את קצה הזרת שלנו (נקייה כמובן, ועם ציפורן כסוסה למשעי...) בפה של התינוק ,כשה"כרית" מופנית כלפי החיך העליון והצד של הציפורן כלפי הלשוןוהתינוק יוצר ממש ואקום על האצבע. מציצה כזו כנראה דומה למציצה מהשד.היא בד"כ תרגיע תינוק לא שקט ותעשה נפלאות למערכת העיכול שלו . כדי שיהיה אפקטיבי יש לשים את האצבע עמוק מספיק (בערך עד סוף המפרק הראשון או השני של הזרת-כשמרגישים את האזור הקשה של החיך העליון - ואם התינוק עושה רפלקס של הקאה- זה כנראה עמוק מדי.ואם דוחף החוצה עם הלשון, הוא פשוט מסמן שאינו מעוניין ורצוי לכבד זאת...). וכל זאת כמובן בהסתייגות למצבים בהם ההנקה לא מתאפשרת.
יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם ממציאות חיינו שלא מאפשרת לרובנו לחלוץ שד בכל עת ובכל שעה (למשל באמצע החשבון בסופר או בכביש המהיר בדרך ל...), ואני חושבת שלפעמים המוצץ הוא גואל ויכול באספקט המסויים מאוד לעזור לתינוק להרגע במקום בו אנו לא פנויים לעזור לו. הכל במינון ובגישה הנכונה... בסופו של דבר אני מאמינה שמה שחשוב זה לא האם להשתמש וכמה (מלבד 6 השבועות הראשונים), אלא מתוך איזו גישה השימוש נעשה והמודעות שזה מענה רגעי כשאין ברירה, ולא מענה ראשון על כל בכי"רק שיהיה פה כבר שקט". חשוב לדעתי לזכור שהשקט הוא לא המטרה.הוא התוצר הנלווה למענה האמיתי למצוקה שהתינוק שלנו מביע. אולי כדאי שנשאל את עצמנו רגע לפני שנציע לתינוק שלנו מוצץ - האם זה מתוך חוסר היכולת שלי כרגע לתת מענה אחר או האם זה מתוך חוסר היכולת שלי להכיל את הבכי ולהתמודד איתו...
הרבה בריאות , יפעת.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|