28/7/2002 07:44
|
דובת גריזלי
|
מאת:
|
מוצץ ליונק - לדוגלות בשיטת "בלי מוצץ"
|
כותרת:
|
לאחרונה, מטבע הדברים, אני מרבה לקרוא את הספרים תוצרת לה לצ'ה יותר מספרות במקצועי. נתקלתי בספרה של אלן ובאחרים בהמלצה שלא לתת מוצץ, ובעיקר לא מן הסיבות שבת חן מציינת (ריף גם אינו יונק למיטב זיכרוני) אלא מטענה שהשימוש בו עושה את ההנקה "לא מלאה" על כל המשתמע מכאן, החל בקשר בין אם לתינוקה וכלה בסיכון להרות שוב. הייתי רוצה לדעת איך מיישמים זאת הלכה למעשה. אינני מאלה שדוחפות את המוצץ בכל הזדמנות (כאן אני מסכימה עם בת חן), אך קשה לי להבין איך לא להשתמש בו פעמים אחדות ביום.
הסתייגות ראשונה. בתי הדובונת יונקת בלבד, אוהבת לאכול לעתים קרובות, אף ישנה אתי והשד לרשותה המלאה בלילה (ואין היא מחמיצה...). ואולם מצדה הייתה מוצצת לכיף כל הלילה כולו, ואני לא תמיד יכולה לישון בתנוחה זו, אז קורה לא אחת שכאשר היא שבעה זה מכבר וישנה אני מחליפה את השד במוצץ. אם אין לה צורך מה טוב.
הסתייגות שנייה. ילד שיצר המציצה שלו חזק מאוד ואכן נרגע ממציצה יכול ליהנות ממוצץ כשיבכה במקום שההנקה אינה אפשרית בו וגם ההרמה על הידיים בעייתית, חנות למשל. ואם נתנזר מן המוצץ?
הסתייגות שלישית. מה תעשה מטפלת כדי להרדים? הרי אין ברשותה אלא בקבוק חלב שאוב (שעליו כתב היצרן שאין להשאירו בפי התינוק כמוצץ, בניגוד למה שכתבה יעל_מ). תינוקות רבים מאוד, ודווקא יונקים מתנים את הירדמותם במציצה, לא כן?
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|