28/7/2002 11:55
|
ליאת
|
מאת:
|
מוצץ או אצבע? (קצת ארוך)
|
כותרת:
|
אני מצצתי אצבע עד גיל מאוחר (מעולם לא פגשתי מוצץ) ובן זוגי מצץ מוצץ וכשזה נלקח ממנו כדי לגמול אותו הוא עבר לאצבע. ולכן, לקראת היותינו הורים לא גיבשנו דעה מוצקה לגבי סוגיית האצבע או המוצץ והחלטנו שנזרום עם מה שיבוא. איתי פגש את המוצץ לראשונה ביום שחרורו מבית החולים. האחות בתינוקייה החליטה (בלי להתייעץ עם הוריו) שמגיעה לו מתנה לכבוד שחרורו. אחרי שסיימנו את ההתרוצצות הבירוקרטית, העמוסה טופסולוגיה, לשחרור הפיצפון ואמו, באנו לתינוקייה לקחת את הפשוש ושם מצאתי אותו עם מוצץ תחוב בפיו. ברגע הראשון הייתי בהלם, מראה המוצץ שמכסה כמעט את כל פניו נראה בעיני כל כך לא "תינוקי". האחות הבחינה בהבעה שעל פניי ושאלה אם אני כועסת שהיא החליטה לתת לו מוצץ. אמרתי לה שאני בעיקר המומה. אבל אחרי שהפסקתי להתרכז בעצמי ובתחושותיי ראיתי שאיתי ממש מוצץ בהנאה ופשוט לא היה לי לב לקחת לו את הדבר הענק הזה שהיה תחוב בפיו. ככה יצאנו הביתה ואיתי לא נפרד מהמוצץ עד שנכנסנו בפתח הבית. אז נזכרתי באזהרה החמורה של יועצת ההנקה מפני משבשי ההנקה הגדולים ביותר: המוצץ והבקבוק, ומיד הוצאתי את המוצץ מפיו של איתי ודחפתי לשם ציצי במקום. הילד ינק היטב! שעה של מציצת התחליף לא הצליחה להשכיח ממנו את הדבר האמיתי! מאז הוא לא קיבל (וגם לא ביקש) את המוצץ ההוא או כל מוצץ אחר. אלא שבערך בגיל שלושה שבועות התחילו כל מיני אנשים וחברים (שאנחנו מחשיבים את עצותיהם) להגיד לנו שכדאי מאוד להרגיל את איתי למוצץ כי הם לא עשו זאת בזמן ואח"כ כשבאו השיניים והמחלות היה מאוד קשה להרגיע. אז החלטנו לנסות. איתי הבהיר לנו מהר מאוד מה דעתו על הגומי הזה. הוא פשוט לא היה מוכן לקחת אותו והתחיל לבכות בכל פעם שניסינו לתחוב אותו לפיו. אז הפסקנו. בערך בגיל חמישה שבועות הוא מצא את האגרוף שלו מתאים למציצה ואח"כ התרכז בעיקר באגודל כאצבע מועדפת. אחרי שהבנו שהוא עושה זאת לצורך הרגעה ולא בגלל שהוא רעב החלטנו לחזור ולנסות את המוצץ. הפעם היה איתי יותר ידידותי כלפיו ואף הסכים להחזיק אותו בפה יותר מחצי דקה, אבל בשלב מסויים זה התחיל לשעמם אותו (או לעצבן אותו) והוא ירק אותו בכוח החוצה וחזר לאצבע. מסר יותר ברור לא יכולנו לקבל! היום איתי בן שבעה שבועות ובנתיים מעדיף את האצבע שלו. מידי פעם הוא גם מתענג על זו של אבא שלו (את של אמא שלו הוא משום מה לא אוהב - יכול להיות כי הוא מבין שלאמא יש משהו יותר טוב להציע מאשר את האצבע הקטנה והלא משמעותית שלה...). את המוצץ עוד לא זרקנו וגם לא איפסנו בארון. מידי פעם אנו מציעים לו אותו (למרו שבנתיים הוא לא ממש לוקח), בעיקר כדי להעמיד בפניו את אופציית הבחירה. יכול להיות שבזמן כלשהו איתי בכל זאת ירצה את המוצץ ואז תמיד ובכל רגע תהיה לו את האופציה לבחור: אצבע או מוצץ.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|