28/7/2002 23:47
|
בת חן
|
מאת:
|
לטלי ר-על אלוהים ואמהות...
|
כותרת:
|
לתינוק בוכה תמיד יש סיבה ותמיד, אם רק נתאמץ מספיק, נוכל לתת מענה לצרכיו (מבלי לסתום לו את הפה) ואנו, כבוגרים, בוכים, ויודעים היטב מדוע אנו בוכים, רק שלא מוכנים להודות ולספר אפילו לעצמנו את הסיבה. ורק אם בא לתינוקות למצוץ כי הטבע הניפלא חנן אותם באינסטינקט המציצה, אזי הטבע גם מצא לאינסטינקט זה פתרון טבעי ולא מלאכותי, (אצבע אולי) היא שייכת לו במקרה. לגבי עודף אנרגיות, ישנן שיטות נהדרות לסחוט מתינוקות אנרגיות, שוב, מבלי לסתום להם את הפה. וזו בדיוק הסיבה מדוע להניח לטבע לעשות את שלו שהתינוק יבין שזו היד שלו ומותר לו למצוץ אותה ולנחם אותה אולי??? הלוחשת לתינוקות אולי לא הסבירה את עצמה נכון...
ולא!!! אף אמא לא יכולה לשחק באלוהים!!! אלוהים זיכה אמהות להתעבר, חנן אותן ביכולת גידול ילדים, ומה שאת אומרת כאן זה ממש כמו ויקום המלפפון ויכה את הגנן. או יותר נכון, עבד כי ימלוך. להיות הורים מבחינתי זה אומר לא לשחק, זה לא משחק תפקיד האלוהים, אלא להיות מסוגל להיות סבלני תמיד תוך קבלת אחריות להסתגל ולהבין את צרכיה של נשמה עצמאית שבאה לעולם והיא תחליט מתי לסתום את פיה.
ריף ובת חן צועקים הכל ומחבקים את כולם באהבה ובסבלנות לרוב ריף ובת חן
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|