ע"פ התיחסותו של דר' דני וולף בסיפרו רפואת ילדים בשבלכם, היא מחלה זיהומית חריפה. השלב הראשון אכן הצטננות רגילה עם ברונכיטיס ושיעול בלילה, אבל בשלב השני כבר לא ניתן לטעות סידרה ארוכה של שיעולים קצרים רבים עד שנידמה שאי אפשר להפסיקם ונידמה שהאויר בראות אוזל (אני פוסחת על התאורים הססגוניים של נפח ורידי הצאור וצבע הפנים וכ"ו) השלב השלישי החלמה . הבעיה בימינו היא באיזה אופן לודא ששיעול מסיבה כלשהי איננו שעלת. באבחנת המחלה עצמה בשלב השני אין כל בעיה אם כי לאישור המחלה נילקחת תרבית (מהכיח) זו מחלה קשה מתישה וכרוכה בסיבוכים רבים וחומרתה עולה ככל שגילו של החולה נמוך יותר אין למחלה חיסון טבעי העובר דרך האם !!! אף אם חלתה בסמוך להריונה.
החיסון שנוי במחלוקת - הוא מחסן ביעילות 70 אחוז מהמטופלים, אצל שאר ה 30 אחוז המחלה תופיעה אך תהיה קלה יותר.
דעתו של דר' דני וולף - למרות תופעות הלוואי כדאי לחסן כיוון שהמחלה נפוצה מאד בעולם והיא מאד מדבקת. ולכן כשהסיכוי לחלות בה הוא כה גדול יש להעמיד מול סיבוכי החיסון את סיבוכי המחלה שהם שכיחים וחמורים.
|
תוכן התגובה:
|