אני שנאתי את הקיסרי. שנאתי את המצב שהייתי בו. שנאתי שעשיתי המון כדי להפוך את העוברית,והיא לא התהפכה אבל הכי אני שונאת- שכאן בפורום, אני מרגישה שאני צריכה להתנצל על זה שבחרתי קיסרי!!! כן, אני חושבת שלידה ואגנלית עדיפה עשרות מונים על ניתוח קיסרי. אבל המצב בארץ הוא שיש רופא אחד שאפשר לסמוך עליו (דר" ברדה) ללידה וגנלית במצג עכוז. עצוב, לא????
ועכשיו תשובה לדני- אני עברתי את הניתוח (קשה לי עדיין לאמר "ילדתי") בליס (איכילוב) יש המוןביקורת רעה על איכילוב. לי אישית - היה שם מעולה.
קודם כל, אייל בעלי, היה איתי בניתוח, ושטליה יצאה, הוא יצא מחדר הניתוח והיה איתה כל השעתיים שהייתי בחדרהתאוששות!!!! המחשבה שאייל איתה הייתה לי להקלה מסויימת- לדעת שמישהו עוטף אותה בחום אנושי ושלא שמים אותה ישר בתינוקיה והיא לבד שם.
אחרי שעתיים שיצאתי מחדר התאוששות, הביאו לי אותה- ומאותו רגע היא הייתה איתי! אפילו בלילה הראשון שלא יכלתי לקום מהמיטה (כי את מחוברת לקטטר ולאינפוזיה) קראתי לאחות, והיא עזרה לי להתישב, ולהניק אותה, ואח"כ קראתי לה שוב, והיא שוב עזרה לי לשים את טליה במיטה שלה וכו' בתל השומר- את יכולה להיות עם הילד רק עד 14:00 בצהרים!!! אח"כ הוא נמצא בתינוקיה.
לא הסכימו שאני אניק בחדר התאוששות- כי חדר ההתאוששות הוא לא רק לנשים שעברו ניתוח קיסרי, אלא לעוד אנשים שעברו ניתוחים אחרים, ולכן זה לא במקום. המון בהצלחה, שיעבור בקלות, ובתקווה שלידה הבאה תהיה רגילה.
ועוד דבר- לי היה יותר קל לחשוב שהיא רצתה להיות יותר קרובה ללב שלי, ובגלל זה היא לא התהפכה, מאשר שהיא "עקשנית".... ועד היום- היא אוהבת להיות במצג עכוזי....
וגם אצלי השליה היתה קידמית... :-( שוב- בהצלחה
|
תוכן התגובה:
|