אני,לדוגמא, הרגשתי צירים מ12 בלילה וזכרתי מהקורס-"אם אפשר עוד לישון-תישנו. אז הצלחתי להרדם עד 4:00 ואז קמתי והשתחרר לי הפקק הרירי.הבנתי שהתחלתי את התהליך ונורא התרגשתי. הייתי מאד נחושה בהשארותי הארוכה כמה שיותר בביית.נכנסתי למקלחת והתחלתי להסתובב בביית ולעשות תנוחות שהקלו על הכאבים.מ7:30 התחלתי להסתובב בחוץ וזו היתה חגיגה שלימה-שמש, שכנים,ספסל בגינה ושקט מדהים(אני גרה ביישוב קטנטן. היו לי צירים כל 6 דקות אך מכיוון שהיתה זו לידה ראשונה והצירים היו קצרים מאד(בסוף התברר שכאלה הם היו עד לסיום הלידה)לא נלחצתי והמשכתי להנות מהמצב-גם כשכאב.שכנה שראתה אותי שלחה אותי למיילדת שגרה ביישוב שבדקה אותי ואמרה לי שיש לי פתיחה של 2 סנט' ויש לי עוד זמן ואם לא יורדים לי המיים או משהו אחר קורה-אז בכייף אני יכולה להישאר בביית ולבוא אליה כל שעתיים.
ככה התקדמתי עד 15:00 עם צירים שרק נהיו יותר חזקים ופתיחה איטית אבל מסודרת.
ב16:00 המיילדת אמרה לישהיא רוצה לעשות לי מוניטור כי הערב יורד והיא רוצה להיות בטוחה בהשארתי בביית.המוניטור,לדבריה היה "לא 100" והיא הציעה לי לסוע לבית חולים.הגענו ב17:30 לביה"ח בשלוה, עוד עם רדיו-דיסק,כריות ושאר ציוד עזר ללידה כמה שיותר טיבעית.
כשהגעתי לבית החולים, הודיעו לי שחדר הלידה סגור כי מח' יולדות סגורה, אבל יבדקו אותי ויחליטו,עשו לי בדיקה-5 סנט' ומחיקה של 80% וחיברו אותי למוניטור.ואז התברר ש...הילדה שלי עושה נפילות דופק היסטריות!בדקה הרופא הגיע והחליט להכניס אותי לניתוח הילדה כנראה נבהלה ופתאום עלתה
החליטו להכניס אותי לחדר לידה,לפקוע את המיים ולפי צבעם-להחליט מה לעשות.
המיים היו מקוניאלים,אבל הרופא החליט שלא מספיק בשביל ניתוח והוא הודיע לי שאם תהיה עוד נפילה אחת-ניתוח... הייתי מספיק אסרטיבית ושלחתי את המרדים חזרה לעבודתו וכך הצלחתי להחזיק מעמד בלי כלום עד 20:30 בידיעה ששום דבר חוץ מאפידורל לא ייתנו לי בגלל המצב של הילדה.ב20:30 ביקשתי אפידורל (לשכב רק על צד שמאל עם צירים מזעזעים עד הלידה?היה נראה לי בלתי אפשרי)וב23:45 ביתי החמודה כבר היתה בחוץ.העניין הוא שמכיוון שכנראה כבר מאזור 16:00 היא בלעה את המקוניום,שהמתוקה שלנו בילתה אח"כ שבועיים בטיפול נמרץ עם חמצן. האם הגעה מוקדמת היתה עוזרת?לא יודעת!האם אני מתחרטת על הזמן בביית? לא ולא!!! האם אעשה את זה פעם הבאה? לא יודעת,אני מאד מקוה שכן,אבל מקוה שהפחד שהכל יחזור על עצמו,לא יכריע אותי...
|
תוכן התגובה:
|
