19/4/2001 17:16
|
מאיה
|
מאת:
|
מזל טוב! והלוואי עליי...
|
כותרת:
|
אני מודה ומתוודה שאת הלידה הקודמת שלי (בן, ראשון) רציתי ללדת בבית, אך ההפחדות והפרצופים העקומים שקיבלתי מכל הכיוונים (מזכיר קצת את הדיון שהיה כאן לא מזמן) הצליחו לעשות את העבודה והחלטתי לוותר על הרעיון. למזלי, הלידה, שהיתה באיכילוב, היתה נהדרת. "נפלתי" על מיילדת נפלאה וחמה שעזרה לי ללדת כמו שקיוויתי (מלבד החתך...:-( ). הדבר הראשון שחשבתי היה: "הנה, לידה כזו יכולתי לעשות בבית, בלי כל הטררם של בית חולים מסביב (תינוקיה, שינה בנפרד מבן זוגי ועוד שכאלו)." אני לא יודעת מה יקרה בלידה הבאה. אני מקווה שיהיה לי יותר אומץ לעמוד מול כולם, או טוב מזה: לא לספר לאף אחד, רעיון שמשום מה לא עלה על דעתי בפעם הקודמת.
הלוואי עליי האומץ שלך, ולידה כזו. כל הכבוד על השמירה על השלווה, על הרוגע. אני מאחלת לך רק לידות כאלו בעתיד!!!
אם תוכלי, בתוך ההתרגשות של תינוק חדש בבית, העייפות וההתאוששות המוכרות לרובנו, הייתי שמחה לשמוע קצת גם על הלידה הראשונה שלך.
והכי חשוב - מזל טוב!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|