21/4/2001 03:27
|
קרול
|
מאת:
|
רותי,
|
כותרת:
|
מתוך האושר הגדול שאני מצויה בו עכשיו, וכשאני מחבקת את פרי ההריון הזה, קשה לי מאד ואולי גם מביך אותי להודות בתחושות וביחס שלי להריון. אני יכולה להגיד ש"כלואה בתוך גופי ללא דרך חזרה" זה ממש לא פשוט מה שהרגשתי אלא בדיוק מה שהרגשתי וזה היה קשה מנשוא. אני לא יכולה לחשוב על עוד סיטואציה שבה לא היתה לי אפשרות להחליט מחדש, אני מנסה להתמקד במה שהיה כ"כ קשה. אולי תפתחי את את הדיון- גם כדי להבין שאנחנו מדברות על אותו הדבר. אתן לך את הזכות להפר את מתקתקות הפורום, לי קצת קשה לנוכח הסופר אמהות והסופר וומן המשתתפות בו. לילה טוב . ברחה לי שם איזו הודעה חדשה בלי תוכן... אני עייפה מדי כנראה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|