19/8/2002 16:16
|
אבאטר
|
מאת:
|
הטראומה נשכחה
|
כותרת:
|
מברכות יקרות,
הכאבים הפיסיים והתפרים התמוססו ונעלמו להם. הטראומה הרגשית שמקורה בעצם חווית הלידה והמתח שמלווה אליה, כל אלו התחלפו באהבה גדולה ששורה בימים אלו בביתנו. כשאני מביט אחורה על הלידה אינני זוכר אותה כמשהו נורא (נכון אני לא ילדתי אבל ...). אמת, היא לא הייתה לידת החלומות אבל בהחלט לא משהו שיותיר צלקת עמוקה לא בי וגם לא באמאטר. אופי הלידה תואם את תפיסת העולם שלנו - פיקוח רפואי צמוד תוך שמירה על זכות הבחירה והבנה של המתרחש ומגוון האפשרויות.
החשוב מבחינתנו הוא לקחת את ההבנות שקיבלנו לעתיד ולשתף אחרים בכך. מרגע שנדב הגיע הכל נרפא, כל הדברים קיבלו פרופורציה אחרת, האווירה בבית השתנתה וכך גם אנחנו ממשיכים את תהליך השינוי המואץ שהחל לפני תשעה חודשים.
אז תודה על הברכות ובמקום להתמקד בכאב שנשכח, ובתוכניות שלא התממשו, אנו מביטים לעיני נדב הסקרן ומאפשרים לשלווה שבעיניו להדביק אותנו ולאושר ולאהבה להציף את ליבנו למענו וגם למעננו.
אבאטר
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|