29/8/2002 07:56
|
יסמין
|
מאת:
|
אפרת יקרה, היינו שם והנה מסקנותינו
|
כותרת:
|
ולפני הכל - מאחלת לכם שתעברו את זה בקלות ובשלום ובעיקר - במהרה ושלא יחזור שוב לעולם. לפז, הגדולה שלנו, היתה פיילונפריטיס חריפה בגיל 9 חודשים בקושי. בתייעצות עם נפרולוג, שנחשב מאד, בצפון לפחות, הומלץ והוחלט וגם בוצע תהליך של מתן אנטיביוטיקה למשך 3 חודשים (החזקנו מעמד כמעט עד הסוף). המינון לתקופה שלאחר סיום המחלה הוא קטן יותר, ופז קיבלה הרבה אצידופלוס ויוגרוטי ביו במקביל. לאחר 3 חודשים עשינו את אותה בדיקה ממנה את חוששת. להבנתי, מטרתה היא לבדוק קיומו או העדרו של רפלוקס. אם את יודעת בוודאות שאכן אין, ייתכן והבדיקה מיותרת. אך אם כן תצטרכו לעשותה, אני מקווה שתגלי שהיא אינה נוראית כלל. החדרת הקטטר לא היתה כרוכה בשום כאב, וכמובן גם לא הצילום. הדבר היחיד שהטריד את פז, נכון - עד כדי בכי, היה, שהיא הצטרכה לשכב בלי לזוז, מה שקשה היה להסביר לתינוקת בת 9 חודשים. אז חיבקנו חזק ומוצץ ושירים וזה עבר בצ'יק. לאחר הבדיקה צריך לקחת אנטיביוטיקה לעוד 3 ימים, אך זה זניח לאחר 3 חודשים.. מה עוד? אנחנו היינו בבדיקה לאחר 4 ימי אישפוז איתה, שכללו ניקור שלפוחית השתן להוצאת שתן סטרילי, כך שהבדיקה הזו של רנטגן עם חומר ניגוד נראתה לנו כסף קטן, אבל בהחלט היינו חרדים לפניה ושמחנו להתבדות. לנו הומלץ, וגם בוצע, מעקב חצי שנתי של US כליות ודרכי שתן, ע"מ לוודא שאין פגיעה נוספת בכליות, כך עד גיל 3. זה עבר ממש ללא בעיות, עם עבודת הכנה טובה בכל פעם (הרבה משחק דרמטי). עוד מחשבה אחת - אולי כדאי לפנות ל"שניידר". אם אתם גרים במרכז וזה לא טרטור, זה נראה לי שווה. אם יהיו לך עוד שאלות אימהיות אשמח לענות ואני מקווה שמשהו מנסיוננו יתרום לך. ומעכשיו -רק בריאות!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|