גילינו זאת כשבגיל 5 שבועות הוא היה בוכה מרה מעט לאחר תחילת כל הנקה, מנסה להתרומם ונרגע רק במצב מאונך. הוא פלט ה-מ-ו-ן והגיע (לפי החיתולים) כמעט להתיבשות. ניסינו מספר פעמים להפסיק את הטיפול התרופתי (זנטק ופרמין) אבל הוא כל כך סבל שחזרנו.
כשהתחיל לזחול הוא היה משאיר שלוליות פליטה ברחבי הבית, ולפעמים גם משתעשע בהן ומורח אותן ככל יכולתו... עכשיו הוא פשוט מנסה להעמד בכל מצב אפשרי, כי המצב המאוזן לא נעים לו. המזרון שלו מוגבה בעזרת שמיכה מלמטה, אבל הוא שוכב איפה שהוא רוצה, לפעמים עם הראש למטה והרגלים למעלה. כשאני שומעת שהוא נאנח הרבה מתוך שינה, אני הופכת אותו, עם הראש למעלה.
כיוון שהוא אלרגי לתמ"ל חלבי השתמשנו בצמחי + קורנפלור, ולאחרונה עברנו לדיסת דגנים. אני רוצה לאמר שבניגוד לבתה של אסנת, הוא לא סובל רסק, ורוצה רק חתיכות גדולות לאכול לבד. הוא אוכל ירקות מבושלים וטריים (מת על רבעי עגבניה ומלפפון), עוף בכמויות, ענבים, לחם ועוד. אין תלונות. מידי פעם, כשעולה לו חומצה ואפשר "להבעיר אש" באדים שיוצאים מפיו, אני נותנת לו לגימת חלב. זה מאד עוזר. כל מאכל בסיסי אמור להקל.
לדעתי, אם הגעתם עד גיל כזה ללא טיפול, המצב לא נורא חמור. שיקלו היטב עם הרופא את הטיפול התרופתי, כי הוא ממכר, לאו דווקא פיסיולוגית אלא מבחינת ההסתגלות להקלה בסימפטומים.
ולשאלת המאה - מתי זה עובר - ממש לא ברור לי. כי בהתחלה הבנו מהרופא שעד גיל 5-6 חד'. אחר כך הבנו שלא כלכך מהר ולא באופן מוחלט. אם תדעי יותר תעדכני אותי.
גם לא לגמרי הבנתי אם הבעיה היא בסוגר עצמו, או בחלק של המוח ששולט על הסוגר.
אם תרצי עוד מידע או שאלות מפורטות כתבי לי לדואל.
|
תוכן התגובה:
|
