(אולי לי כן מותר להגיד לך לנוח? כי כן הייתי אמא כמה פעמים?) אתמול איתיאל היה עצבני כל אחר הצהריים, היינו בפיקניק רב משתתפים (כולם אנשים שאני ממש בסבבה איתם, והיה לי מאוד כיף) אבל כנראה לא התאים לו ההנקה בחוצות, כשקצת מזיעים, רעש ודיבורים. נסיתי לתת לו שקט ושלווה כשנכנסתי למכונית להניק, זה לא עזר, הכל עבר בצרחות, ועל הידיים, ולהניק בלי סוף, וכל האחים שלו מטיילים איתו. בסוף הגענו הביתה, אמבטיה לאיתיאל, מקלחת לי. שנינו שוכבים יחד במיטה, (להניק בשכיבה זה שילוב של מנוחה והנקה) ורק אז הוא התחיל טיפ טיפה להתאפס על עצמו. אני אומרת איפוס, כי לפעמים זו התחושה שלי, שיותר מידי אקשן זה לא בשבילם, וצריך להחזיר את המטוטלת למצב מאונך וישר. ושוב אורח החיים המערבי שלנו, צריך לינוק קצת מהמזרח כדי שזה יתאפשר. אי אפשר לטפל בהנקה כרוח סערה. כשאני שלווה הכל סבבה, וכשאני מתוחה מי מרגיש את זה ראשון אם לא התינוק שמסרב פשוט לינוק? אין לי אלא לחזור על השילוב המנצח היחיד שאני מכירה: אוכל טוב, שתיה המון (קחי אתגר לחסל בקבוק תירוש!), רגיעה ומנוחה. צר לי, הייתי מתה למצוא לך פתרון אחר שלא תצרחי עלי, אבל פתחתי מטריה... נשיקות וספרי לי מה קורה.
|
תוכן התגובה:
|