28/9/2002 20:59
|
ליאת
|
מאת:
|
זהר, אני מודה שגם בראשי חלפה המחשבה הזו ומיד גירשתי אותה כי הרגשתי לא נעים
|
כותרת:
|
שיש בי חשדנות כזו. אבל אחרי שקראתי את תגובתך, הבנתי שאולי בכל זאת יש דברים בגו... ואני מעריצה אותך על האומץ לא לכתוב בעילום שם.
בכל אופן, ניסיתי גם לחשוב איך הייתי מגיבה אם הסיפור הזה הוא אמיתי. קודם כל בהתנצלות על החשדנות. שנית בהבעת תדהמה ופליאה על שאכן כל זה התרחש. אחר כך בכעס רב על חוסר האחריות ומיד בדאגה רבה לשלום האם והתינוקת. אבל עכשיו, אחרי שברור שהכל עבר בשלום אני מנסה לחשוב על זה קצת יותר רציונאלית ופחות אמוציונאלית. אני מניחה שיש כאן חוסר אחריות רק במידה והיולדת ובן זוגה אכן הלכו ללידה הזו רק מתוך תחושה (עמוקה ככל שתהיה) שיהיה בסדר, בלי להיות מצויידים בידע הנדרש. אך אם היה להם את הידע הדרוש, והם הבינו היטב את התהליך ואפילו נכחו בלידה קודמת של אישה אחרת, ואם הם הצטיידו בשם וטלפון של איש מקצוע שיכלו להזעיקו במקרה חירום או לחילופין ביתם נמצא במרחק סביר מבית חולים, נראה לי שאי אפשר להאשימם כל כך בקלות בחוסר אחריות. אם אנחנו ב א מ ת קוראים לחופש בחירה בלידה, נראה לי שצריך לקבל גם את האופציה הזו. כמובן אם היא נעשית מתוך לימוד, הבנה וידע על העומד להתרחש, ואם היא מגובה בתוכנית לשעת חירום.
רק אושר ובריאות לרינה והוריה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|