אבל מכיוון שבלידת בית את נמצאת "בידי" המיילדת, הרי שעליך לערוך בירור בין המיילדות בבית, שאותן ניתן לספור על כף יד אחת, ולראות אם מי מהן תסכים "לקחת את הסיכון." ייתכן שתידרשי לנוכחות רופא בנוסף למיילדת, ואולי אף לקרבה מינימלית לבית חולים על כל צרה. מכיוון ש"מצוקה עוברית" היא סיבה ידועה לשימצה לניתוח קיסרי שיכול היה להימנע, בהחלט אפשרית VBAC (בעצמי "עשיתי זאת" לפני חודש וחצי ב"לניאדו"), אך צריך תמיד לזכור שיש צלקת ברחם, ושמץ של סיכון בכ"ז קיים. גם אם לא תוכלי ללדת בבית, עדיין מומלץ לבחור בקפידה את בית היולדות בו תלדי לפי מדיניות ה-VBAC שלהם, שלא תמיד הם ששים להסגיר. ממליצה לך גם ליצור קשר עם שושנה גולבאום מירושליים, לשעבר מ"משגב לדך." כש"משגב" פעל הציעו שם הרצאות מיוחדות ל-VBAC. עצה שניתנה לי בזמנו ע"י שושנה היא לנסות להגיע ללידה עם עובר לא-גדול, ע"י נסיונות "זירוז" טבעיים החל משבוע 37 (קיום יחסי מין בתדירות גבוהה, הליכה נמרצת וממושכת, עיסוי פטמות לצירים, ופעילות גופנית מוגברת.) זו גישה שנוייה במחלוקת, ויש שאומרים שגם לא ממש "עובדת", אך בעיקרה הרעיון הוא להקטין את הסיכון להיזקקות לניתוח נוסף. שיהיה בהצלחה, איפה שלא יהיה.
|
תוכן התגובה:
|