צדקת כשכתבת שלתינוקות בריאים יש פוטנציאל מצויין להתפתח באופן טבעי ותקין , אבל מה לעשות שלא תמיד התנאים הסביבתיים שלנו הם טבעיים.
הטבע לא ידע שמשרד הבריאות יגביל את השכיבה על הבטן, שהלולים יגבילו את מרחב התנועה, שהעגלות, הסלקלים והטרמפולינות יחליפו את הידיים והמנשאים , שקלטות ביבי מוצארט ודומיהם יחליפו גירויים חושיים אחרים, שהליכונים ישבשו הליכה וכו'.
ולא שהייתי רוצה לחיות בג'ונגל , טוב לי בעולם המודרני , אבל אני מודעת גם למגבלות שלו.
רב הילדים אכן יתפתחו בצורה סבירה ויחוו את שלבי ההתפתחות השונים , אבל חלק מהם ידלגו על שלבי התפתחות ורבים לא ימצו את הפוטנציאל התנועתי המלא שלהם . לתינוקות בריאים כאלה התירגולים והמידע שניתנים בסדנאות כדוגמת "צעד ראשון" יכולים לאפשר שיפור ושיכלול של יכולת התנועה ולעשות את ההבדל בין ילד שיהנה מגופו וידע להשתמש בו ביעילות לבין ילד שיהנה מגופו פחות וישתמש בו באופן פחות יעיל. וזאת למרות ששני הילדים הללו יהיו בריאים ומפותחים .
כאשר יש לילד בעיה התפתחותית , כדאי לדעת ששיעורים פרטיים יכולים לשפר את היכולת ולעיתים קרובות גם לפתור את הבעיה כליל.
אז בוא נסכם שלילדים בריאים ללא בעיות התפתחות הסדנאות יכולות לשמש כחוג העשרה שיש בו גם הנאה להורה ולילד וגם שיכלול יכולות גופניות, ולילדים עם בעיות התפתחות השיעורים הפרטיים יכולים להוות את ההבדל בין תחושה של מוגבלות לתחושה של נוחות גופנית ונועם התנועות (או אולי אפילו "נועם הליכות " במשמעות התנועתית של הביטוי)
בעוד זמן קצר אסיים את לימודי בקורס המדריכים של שי זילברבוש והידע שצברתי סייע לי גם בעבודתי עם תינוקות וגם באופן אישי עם ילדיי הפרטיים.
|
תוכן התגובה:
|
