כתבו לך דברים נהדרים, רק אוסיף מחוית הלידה שלי- הגעתי לבית החולים עם פתיחה יפה שהתקדמה לאט ובלי כאבי צירים, ובמשך שלושה ימים הסתובבתי במסדרונות מחלקת היולדות כי הציעו לי זירוז ולא רציתי להתאשפז ולהתחיל את הלידה כך (לא כאב לי והתינוקת היתה בסדר אז לא ראיתי צורך). מתישהו, היתה ירידת מים וכעבור עוד 20 שעות ידעתי שאני רוצה ומוכנה כבר לזירוז, והטיפ החשוב הוא שאפשר לבקש להתחיל במינון נמוך נמוך, (זה עירוי ואפשר לווסת, ואני טפשה שכמותי כל הזמן פחדתי מ"זריקת זירוז", זבנג וגמרנו..) ולראות איך זה מגיב בכאבים ובמוניטור. ואכן כמו שכתבו- בשלב מסוים כשכבר יש התקדמות אפשר אפילו להיתנתק מהזירוז (וכמובן להמשיך לעקוב אחרי מצב הצירים והמוניטור). גם המושג "להתאשפז בהריון בסיכון גבוה" נשמע אולי מפחיד, גם לי הציעו אותו באיזה שלב, זו באמת מחלקה שמאושפזות בה הריוניות בסיכון, אבל יש מקרים שזה פתרון פשוט שמאפשר לשהות בבית החולים קרוב להשגחה מבלי לבזבז שעות מיטה יקרות של חדר לידה. והמתח והלחץ הם אנטי מזרז טבעי, אז טוב, קל לי לומר- שוה לנסות להירגע. לי הפורום הזה והבנות עזרו מאד לשמור על שפיות ולהתאפס במהלך ההמתנה ללידה, אז בהצלחה בהצלחה בהצלחה לך, ותמשיכי להיות כאן אם תוכלי.
|
תוכן התגובה:
|