אנסה לענות לך בכמה מישורים: הראשון בנוגע לאימוץ, אולי כדאי ליצור קשר מראש עם העובדת הסוציאלית בבית החולים בו את עתידה ללדת ולהתייעץ איתה. אם תחליטי על אימוץ את רתצי לדעת מה קורה בתהליך, מה את אמורה לעשות וכו'. אם זו אפשרות ראלית מבחינתכם, כדאי להתכונן לתסריט הזה ולא להשאיר לרגע האחרון עניין כל כך קריטי. במישור השני אני שומעת שבעצם את במצוקה גדולה כבר עכשיו. זה מאד מלחיץ להיות בהריון ובעצם להכתונן לאימוץ ולתסריט גרוע. היית אמורה עכשיו להתכונן לטוב ביותר ולהיות שמחה ומאושרת שעוד מעט התניוק שלך יהיה כאן. זאת הרגשה נוראית להסתובב כך בלי לדעת מה יקרה. איך את יכולה לעזור לעצמך כבר עכשיו? כשי שהזמן עד הלידה לא יהיה זוועה? כדי שתוכלי קצת להרגע וגם להינות? גם ההחלטה שלך על ניתוח קיסרי נובעת מתסריט אימה שאת מריצה שבו באמת התינוק מאד פגוע ואת לא רוצה שום קשר איתו. ומה אם התניוק בסדר גמור? אני מכירה זוג שהתינוק שלהם גם אובחן ככזה ובסוף נולד לגמרי בסדר (אני מכירה אישית, כולל פרטי הזוג, לא משמועה עלומה) ומה אם הכל יהיה בסדר? למה לא להתכונן לזה? מטריד אותי מאד שבעצם מזה כחודשיים בחרתם להצמד לתסריט הגרוע ולא לזה החיובי. אומרים ש"חדשות רעות מתפשטות מהר" וזה נראה לי תמיד לא נכון להכתונן לגרוע מכל - גם בזמן שמתכוננים מרגישים נורא ואיום כי כל הזמן מדמיינים איזה רע יהיה. לא עדיף לחשוב שהכל יהיה בסדר ואם משהו ישתבש פשוט תגיבי בהתאם למה שיקרה? האם יש דרך כלשהי לעזור לך?.
|
תוכן התגובה:
|